האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדייין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדייין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
התורם ספר תורה לעילוי נשמת פלוני, עדיין מתקיימת בידו מצות כתיבת ספר תורה, כי מן הסתם אנו אומרים שאין כוונתו לוותר על בעלותו, כדי שלא תתבטל ממנו המצוה[1].
[1] ראה שו"ע או"ח סי' קנג ס"כ: "יש מי שאומר שספר תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן, אין הצבור יכולים להחזיק בם". וביאר המגן גיבורים שלטי גיבורים שם ס"ק ו: "דבס"ת בלא"ה מהראוי לומר דלא אקדשי' דהנה הת"ח בחידושיו לסנהדרין דף כ"א כתב דיחיד הכותב ס"ת לעצמו אין מהראוי להקדישו דכיון שאם מקדישו הרי הוא של הקדש ולאו שלו הוא ושוב אינו יוצא בו ידי מצות כתיבת ס"ת דבעינן לכם ובכתיבה לחוד לא סגי מידי דהוה אנאבד ע"ש ומעתה דוקא בשאר כלי הקודש שפיר יש לומר דמדהניח אותם בביהכ"נ הקדישם אבל בס"ת אדרבא מהראוי לומר שלא הקדישו כדי שלא לבטל המצוה וזה ברור והוא הערה נפלאה".