האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדייין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדייין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
התורם ספר תורה לעילוי נשמת פלוני, עדיין מתקיימת בידו מצות כתיבת ספר תורה, כי מן הסתם אנו אומרים שאין כוונתו לוותר על בעלותו, כדי שלא תתבטל ממנו המצוה[1].
[1] ראה שו"ע או"ח סי' קנג ס"כ: "יש מי שאומר שספר תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן, אין הצבור יכולים להחזיק בם". וביאר המגן גיבורים שלטי גיבורים שם ס"ק ו: "דבס"ת בלא"ה מהראוי לומר דלא אקדשי' דהנה הת"ח בחידושיו לסנהדרין דף כ"א כתב דיחיד הכותב ס"ת לעצמו אין מהראוי להקדישו דכיון שאם מקדישו הרי הוא של הקדש ולאו שלו הוא ושוב אינו יוצא בו ידי מצות כתיבת ס"ת דבעינן לכם ובכתיבה לחוד לא סגי מידי דהוה אנאבד ע"ש ומעתה דוקא בשאר כלי הקודש שפיר יש לומר דמדהניח אותם בביהכ"נ הקדישם אבל בס"ת אדרבא מהראוי לומר שלא הקדישו כדי שלא לבטל המצוה וזה ברור והוא הערה נפלאה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן