מעשר בשעת הדחק

שאלה:

נשאלתי ע"י אחד מהמתפללים, שהוא מרוויח יחד עם אישתו קרוב ל11 אלף בחודש (נטו) וכעת הם לקחו הלוואות לצורך קניית דירה ויש להם החזר חודשי כל חודש כ-6 אלף, בנוסף לכך הם משלמים משכנתא כ-3 אלף, ויש להם הוצאות לבית (מזון ביגוד וכיו"ב) כ-2000 בחודש. יוצא אם כך, שנשאר להם בכיס כ-1000 שח בלבד. מה הסכום שיפרישו המעשרות?

שהרי הברכי יוסף (יו”ד רמט,ה) הביא את דברי הכנסת הגדולה שכתב שאפשר לנכות הוצאות ביתו, וחלק עליו. אך כדברי הכנסת הגדולה כתבו האבקת רוכל סימן ג’ והקיצור שולחן ערוך סי’ ל”ד ס”ד. וכך ובשבט הלוי (ח”ה קלג,ד) כתב שמשמעות הפוסקים היא שלא כהכנסת הגדולה וכך ראוי לנהוג, אלא אם כן המצב דחוק. אלא שכתב שהוצאות הנדרשות לצורך העבודה מנכים מחישוב המעשר. ושם כתב, שמי  שפרנסתו דחוקה יעשו כדברי הכנה”ג ויורידו הוצאות הבית וכו’ אבל בעלי פרנסה מרווחת יחמירו כהברכי יוסף.

מאידך, ידוע דברי הרמ"א בסימן רנג סעיף ג שכתב 'עני פטור מהמעשר'. ובערוך השולחן (בסימן רנא) , שאפילו מי שמצבו דחוק בכ"ז חייב במעשר. והיינו שיש לו מזון מועט כפי כלכלתו.

תשובה:


  • להלכה נקטינן שהמעשר הוא לאחר ניכוי העסק בלבד ולא אחר ניכוי הוצאות הבית[1].

  • לדעת אדה"ז מעשר כספים אינו מנהג בלבד אלא חובה מדרבנן[2]. לכן אין להקל ראש בו.

  • בנידון דידן אין לומר שאדם זה פטור ממעשר. הגע עצמך, וכי גביר שכל רווחיו מושקעים מיד בנדל"ן ושאר מפעלים, האם בגלל זה יהיה פטור ממעשר?! אתמהה! כמו כן בנידון דידן, אדם זה עשיר הוא, אלא שהשקיע כספו בדירה להרווחה.

  • למעשה, אם בפועל בסוף החודש אין לו כסף לתת מעשר, שיתן כפי מיסת ידו (חצי מעשר ולכל הפחות עשירית מעשר) והשאר ירשום בחוב לכשירווח לו[3]



מקורות:

[1] שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' לה: "דלהלכה התשלומין עצמן של תשמישי הבית ודירה אין לנכות מהריוח".


[2] ראה שערי צדקה עמ' קעט מהתוועדות משנת תשכ"ב שהרבי הוכיח כן משוע"ר הלכות ת"ת פ"א ה"ז.


[3] שלחן מנחם יו"ד ח"ב עמ' פז-פח: "כשמצב הפרנסה דחוק הנה ינהג שהחצי מן הנ"ל יתן בפועל והחצי יזקוף על עצמו כחוק לקופת הצדקה ולכשירחיב יסלקו כו', בנוגע להפרשת מעשר לצדקה עד לכשירחיב יפריש בפועל מעשר מן המעשר והשאר ירשום בפנקסו שזוקף במלוה".