מעשר במצב מינוס

שאלה:

אני כיום נמצאת במינוס בבנק של 6000 שח ואני מרויחה משכורת מינימום, אין לי הוצאות שכירות אני גרה בבית ולא משלמת הוצאות בית. יש לי חסכון של 7000 שח שאותו אני שומרת מכיוון שאני עוד מעט מסיימת את ההתמחות ואצטרך לשבת 4 חודשים בבית  ללימודי מבחני לשכה ללא אפשרות לעבוד ובנוסף אצטרך להירשם להכנה ללימודי מבחני הלשכה שהעלות היא 6000 שח אני כיום נמצאת שהוצאות שלי בחודש עם מעשר וחיובים חודשים  מגיעים ל3500 שח ועד היום עישרתי כל חודש 10 ממשכורתי ונותרו לי 3 חודשים לקבל משכורת ואסיים את ההתמחות. אני חוששת שלא אוכל לסגור את המינוס ואני משתדלת כל חודש לקצץ בהוצאות ולהימנע מרכישות אני החודש הוצאתי סכומים גבוהים על אירועים שיהיה רק בשמחות ולכן החודש לא מאפשר לי להקטין את המינוס ואני לא יודעת אם אני יכולה לדחות את המעשר בכדי שבמשך ה3 חודשים הקרובים אוכל לסגור את המינוס כי מדובר על 530 כל חודש למעשר ולא תהיה לי הכנסה עוד כ3 חודשים והוצאות על לימודים ולא תהיה לי הכנסה ואז  יגדל לי את המינוס מה עצתך אליי? יש לציין  כי הוצאות החודשיות בחודש עד היום,  אוכל שאני קונה בחוץ כי חלק עבודתי גם יציאה מהעבודה והמעסיק לא משלם יוצא לי בחודש 400 שח בנוסף יש לי בזבוזים בסך של 400 שח על עניין אישי וטיפוח ,הוצאות טלפון 60 שח, ביטוחי בריאות 300 שח, ביטוח רכב 200 שח שסיימתי החודש לשלם. הוצאות דלק של 100 שח, הוצאות נסיעות לעבודה 250 שח, מעשר 530 שח והתחיבויות בכרטיס על עסקאות בתשלומים על סך 1000 שח וחסכון 500 שח, סה"כ יוצא 3500 שח ובנוסף היו לי אירועים 1500 שח הוצאתי במזומן נותר לי 300 שח מהמשכורת  לסגור את המינוס. מחודש הבא התחיבויות שלי קטנו אך תהיה לי הוצאה להפרשות פנסיה על כל החודשים שעבדתי זה סכום של 1500 שח ירד לי במשכורת הבא ואני תמיד עישרתי ואלוקים עוזר לי השאלה האם במצב העתידי מחודש הבא ועד 3 החודשים שאקבל משכורת והמינוס לא יקטן האם אי מעשר יהוה משמעות כלפיי או להמשיך ולבטוח באלוקים ולעשר בגלל שאני מוציאה הוצאות אישיות ולא להוציא בכלל אפילו על אוכל בחוץ ולנסות להסתדר?

תשובה:


  • מי שרובץ עליו חוב, ואין לו כסף אישי לפרוע אותו, והתנהלותו הכלכלית מחושבת ומדודה – ללא הוצאות מיותרות, עדיף להשתמש במעשר שלו לכיסוי החוב מאשר לתת את המעשר לצדקה ולדחות את פירעון החוב[1].

  • על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על כיסוי מינוס בבנק, הכרוך בדרך כלל באיסור ריבית, ודחיית הפירעון מגדילה את הריבית.

  • בכל מקרה שנאלצים לא לתת את כסף המעשר לצדקה, כדאי לרשום את הסכום הזה בפנקס ולכשירווח בעתיד להחזיר אותו לצדקה[2]



מקורות:

[1] על פי ספר חסידים סי' שצה: "ואם אין בידך אלא משל אחרים אל תתן צדקה שמא לא יהיה לך במה לשלם". שם סי' שצז: "אדם שחייב לאחרים ממון ואין לו משלו לא יקנה ספרים ולא יתן צדקה ולא ישכיר סופרים ולא יתן נרות לבהכנ"ס ועל זה נאמר (ישעי' ס"א ח') שונא גזל בעולה מי שיש לו ממון מאחרים כל תקנות שיוכל לעשות לתקנת אותם שהפקידו בידו יעשה". והגר"ש ואזנר בשיעורי שבט הלוי כת"י הובא בספר באורח צדקה עמ' מה: "שאברכים שיש להם חובות שונים פטורים ממעשר כספים, וטעות גמורה לתת כל זמן שיש לו חובות דפריעת בעל חוב מצוה, ואמנם חייב בצדקה בפרוטה לעני ושלישית השקל בשנה, אך לא מעשר דע"י המעשר אין לו כדי פרעון חובות". וראה עוד  שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קצה.


ואף שבשולחן מנחם ח"ה עמ' פט אומר הרבי: "כאשר הוא נפגש בגבאי צדקה והגבאי אומר לו שדרוש בנחיצות סכום כסף מסויים למטרת צדקה באופן מיוחד, אזי עם היות שבספר חסידים איתא שמי שחייב לאחרים לא ירבה בצדקות עד שיפרע, הנה בכהאי גונא יש ליתן מיד לצדקה, ולכן היו כמה גדולי ישראל שהיו לווים כסף בכדי לתת לצדקה, אע"פ שהם בוודאי ידעו ממש"כ בספר חסידים".


הנה שם הדגיש הרבי שמדובר בגוונא "שדרוש בנחיצות סכום כסף מסויים למטרת צדקה באופן מיוחד". אבל כשמדובר על נתינה סדירה של מעשר כספים – יש לנהוג כדברי ספר חסידים הנ"ל.


[2] ע"פ שולחן מנחם ח"ה עמ' פז-פח.