מענה לשון בל"ג בעומר

שאלה:

ידוע הסיפור על רבי אברהם הלוי שאמר 'נחם' בל"ג בעומר במירון וניזוק. מה הדין ביחס לאמירת 'מענה לשון'?

תשובה:

סדר 'מענה לשון' ענינו בקשות ותחנונים שאומרים על קברי צדיקים, ואין לזה שייכות עם 'נחם' שעניינו אבילות.


מסיבה זו, גם בימים שאסורים בתחנון ובהספד כגון ראש-חודש שהוא כעין יום-טוב[1], נהגו לומר אז 'מענה לשון' על קברי צדיקים[2].


[אגב, הרבי בעצמו נהג לנסוע לאוהל בל"ג בעומר, ואף המליץ לאחרים לעשות כן[3]. וידוע שכאשר נסע לאוהל היה אומר 'מענה לשון' ואף פרסם זאת כמנהג חב"ד[4]].


מקורות:

[1] שו"ע או"ח סי' תכ ס"א ובמשנה ברורה שם.


[2] שו"ת דבר יהושע ח"ב סי' פ.


[3] תורת מנחם התוועדויות תש"י עמ' 68.


[4] מאמר ד"ה יהי ה' אלוקינו עמנו תשמ"ז, תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 143.