האם מותר להשתמש עם מעלית שבת לכתחילה במלון בירושלים הלכה למעשה?
דעת הצמח צדק בפאה נכרית
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
האם מותר להשתמש עם מעלית שבת לכתחילה במלון בירושלים הלכה למעשה?
מעלית שבת באישור 'המכון הטכנולוגי להלכה', לכל הדעות ניתן להקל להשתמש בה במקום צורך מיוחד, כגון: אישה בהריון, אישה אחרי לידה, חולה, זקן, ילדים קטנים, קומה גבוהה במיוחד[1].
[1] לעומת זאת 'מעלית שבת' באישור 'מכון צומת', לא פשוט להקל להשתמש בה בכל הדוגמאות הנ"ל.
ההבדל בין המכונים השונים נעוץ בסוג המנגנון של 'מעלית שבת'. ב'מכון צומת' מסתפקים במנגנון המקיים פעילות קבועה של זרם חשמלי כלשהו, גם אם הוא בהספק נמוך שאין בכוחו להניע את המעלית עם נוסעים, ולדעתם די בכך בכדי שבתוספת זרם החשמל הנוצרת עם כניסת האדם למעלית לא יהיה איסור 'מוליד', ומדמים זאת למבואר בשוע"ר סי' תקיא ס"ז שבגד שכבר נכנס בו ריח מבושם מסוים מותר להוסיף עליו עוד ריח מבושם זה ואין בכך משום 'מוליד'. לעומת זאת ב'מכון הטכנולוגי להלכה' (בראשות הרב לוי יצחק הלפרין) סבורים שזרם חשמל בהספק כה נמוך שאין בכוחו להניע את המעלית נחשב כאינו קיים כלל ביחס למעלית, וממילא הוספת הזרם בהספק הגבוה עם כניסת האדם למעלית נחשבת 'דבר חדש' ומוגדרת 'מוליד', לכן הם מאשרים רק מעליות שבת עם מנגנון שזרם החשמל הפועל בו בקביעות הינו בהספק גבוה שיכול להניע את המעלית עם נוסעים. וכן עיקר.
[הוספה לאחר זמן: ראה אגרות קודש חכ"ב עמ' תפא, על מה שכתב השואל כתב במכתבו: "בלקו"ש ח"ב ע' 506 מסופר על כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע שבערבי שבתות וימים טובים הניח עץ להגביה הטלפון בחדר כ"ק אביו אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בכדי שישמע התפלות מהחדר האחר, אולי נוכל ללמוד היתר על מייקרופון, או טייפ רעקארדער אם אותו המדבר אינו מכוון לדבר לתוכו", והרבי השיב על כך: "בענין הטליפון שכותבו – אינו דומה כלל לענין המיקרופון כו', ג) אינו פסיק רישא כלל, כיון שרק הדבור בקול רם ובסמיכות מקום להטלפון – פועל על הטליפון". ע"כ. מדברי הרבי משמע שכאשר יש 'פסיק רישא' שהדיבור יפעל על המיקרופון הדבר אסור. והנה המדובר שם הוא כמובן במצב שהמיקרופון פועל מערב שבת (וכפי שהיה אצל הרבי הריי"צ), ואעפ"כ אוסר זאת הרבי במצב של 'פסיק רישא'. מזה מוכח שלא סבירא ליה לדמות זאת להיתר דהוספת ריח בבגד שכבר קיים בו מריח זה כסברת 'מכון צומת'. ויתכן שהטעם לזה הוא כסברת 'המכון הטכנולוגי' הנ"ל, כי הנה מסתבר שבמצב של 'חוסר פעילות' היה הזרם העובר בחוטי 'הטליפון' מזערי ברמה שאינו מסוגל להשמיע קול, ורק כאשר מדברים בקול רם בסמיכות אליו היה זה 'פועל על הטליפון' שיעבור בו זרם חזק יותר שיכול להעביר ולהשמיע הקול, ומשום כך אין להחשיב זאת 'הוספה בלבד' על דבר שכבר קיים שאינה מוגדרת מוליד, אלא כיצירת 'דבר חדש' המוגדרת 'מוליד'].
ומה שלא התרנו להשתמש בשופי גם במעליות באישור 'המכון הטכנולוגי', הוא משום שכמה מגדולי ישראל, ביניהם הגר"ש ואזנר, טענו שבעצם השימוש ב'מעלית שבת' יש 'זילותא דשבת' ולכן אין להזדקק לכך אלא במקום צורך מיוחד.