[1] שו"ע אדה"ז סי' צ סי"א: "מי שבא לבית הכנסת אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הצבור בין בבית הכנסת בין שרוצה לצאת חוץ לבית הכנסת אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור שתפלת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום, אלא א"כ רואה שזמן התפלה עובר ואין הצבור מתפללים לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת מתפלל הוא בפני עצמו כדי להתפלל בעונתה".
משנה ברורה סי' רלג ס"ק יד: "ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צה"כ מותר להתפלל מנחה אפי' אחר שקיעה עד סמוך לצ"ה, יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו, ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח"כ בצבור".
[2] ליקוטי דיבורים ח"א המתורגם עמ' 56, אודות הנהגת אדמו"ר מוהרש"ב: "בחורף תרס"ו היינו, כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואני, ביום ההילולא של כ"ק רבנו הגדול, כ"ד טבת, במוסקבה, והיה צורך במנין לתפלת המנחה, ובחורף שהוא יום קצר כו' עלה בכבדות גדולה להתקבץ יחד ובפרט לשעה קבועה כו', ואחר כך החלו להתקבץ אחד לאחד, כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה זהיר בתפלה בזמנה ובפרט בתפלת המנחה, ולכן כבר התפלל מנחה, וכמשלים למנין בא החסיד ר' ברוך שלום הכהן ז"ל רודנער, והתפללו מנחה".
קובץ הערות וביאורים תתקעא עמ' 65, הרב יהודה ליב שפירא, ראש ישיבת מיאמי: "שמעתי מבן דודי הרב יוסף יצחק שי' ווילענקין ששמע בעצמו כמה פעמים מדודו הרב ר' זלמן שמעון דווארקין ז"ל מרא דאתרא של ביהכנ"ס ליובאוויטש שבליובאוויטש, שבשנת תרפ"א כשאדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע עבר לפני התיבה בשנת אבילות על אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אירע פעם שהיו רק תשעה אנשים לתפלת מנחה והרב דווארקין היה אחד מהם, ואדמו"ר הריי"ץ המתין לבואו של עשירי, אמנם כשהביט הרבי בשעון וראה שכבר מגיע השקיעה התפלל ביחידות ולא המתין אף שעי"ז לא התפלל לפני התיבה בשנת האכילות על אביו הרבי. שמזה רואים עד כמה הרביים עצמם היו מדקדקים להתפלל מנחה לפני השקיעה עד כדי להתבטל עי"ז מלהתפלל לפני התיבה בשנת האבילות".
[3] קובץ הערות וביאורים תתקעה עמ' 65, הרב יהודה ליב שפירא, ראש ישיבת מיאמי: "פעם שאל הרב ליס את הרבי מהוריי"ץ נ"ע שלפעמים בא לביהכ"נ שבו מתפללים מנחה מאוחר מה עליו לעשות, האם להתפלל עמהם בציבור או שיתפלל ביחידות לפני השקיעה (וע"ז) [וענה] לו הרבי שיתפלל ביחידות לפני השקיעה".
היכל מנחם ח"ג עמ' רלה, מיחידות של ר' ד.ס. אצל הרבי ניסן תשכ"ט: "שאלה, המשנה ברורה פוסק בסימן רלג ס"א ס"ק יח לענין תפילת מנחה דלכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח"כ בצבור, וראיתי שחסידים אינם נוהגים כן. שאלתי, איך עלי להתנהג? כ"ק אדמו"ר שליט"א: איך אתה נוהג עכשיו? השואל: ע"פ פסק דין האמור של המשנה ברורה. כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם כן תמשיך כן גם להבא".
[4] קצות השלחן סי' כו ס"א: "וסוף זמן תפלת המנחה עד שתשקע החמוץ כו', ובדיעבד אם התפלל עד צאת הכוכבים יצא". ושם בדי השלחן ס"ק ה בשם סידור אדה"ז: "אבל לענין תפלת המנחה שהיא מדברי סופרים אין למחות ביד המקילין להתפלל בין השמשות בין בחול בין בשבת".
