מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
רציתי לברר את מנהג חב"ד לגבי יום היארצייט. צריך לקבל עליית "מפטיר" בשבת שלפני היארצייט ולקרוא את ההפטרה? איזה משניות לומדים בדיוק? האם צריך להגיד אחריהם "רבי חנניא…" וקדיש? האם מותר לאכול לפני שעולים לקבר? ואם יש עוד מנהגים?
[1] ספר המנהגים עמ' 31: "שבת שלפני יום היארצייט או ביום היאצ"ט אם חל בשבת עולים לתורה מפטיר".
[2] פסקי תשובות סי' קלו אות ט: "מקורו מהחיד"א ועפ"י דברי הזוה"ק שעיקר עליית הנשמה מדרגה לדרגה הוא בשבת שקודם היא"צ, ועליית הבן למפטיר מסייע ועושה נייחא לנשמת הנפטר (כמ"ש ברמ"א יו"ד סי' שע"ו סעי' ד')".
[3] ראה שוע"ר סי' רפד ס"ט: "לכתחילה אסור לעשות כן לקרות למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה". ושם סי"א: שחובה היא על הכל לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה". ובשו"ע סי' קמב ס"ב נפסק שרק אם "אין מי שיודע לקרות בתורה כהלכתה בדקדוק ובטעמים אפ"ה יקראו בתורה בברכה כהלכתה" (וראה בית יוסף סי' קמא שלדעת הרא"ש הקורא ללא טעמים "אין הציבור יוצאין בקריאתו"). וראה פלא יועץ ערך אמן, שמי שהוא "מלעגי שפה לא יגש לומר קדיש או הפטרה, שאם היו יכולים להתגלות לו אביו ואמו היו צועקים עליו ואומרים לו מי ביקש זאת מידך, חדל לך כי ההעדר טוב ממציאות הרע".
[4] ביאור הלכה סי' קלו: "ואם היא"צ אינו ביום השבת רק בשבוע שאחריו כו' נוהגין לקרותו כשאין חיוב אחר".
[5] שלחן מנחם ח"א או"ח סי' צט.
[6] שלחן מנחם ח"ה יו"ד ב סי' קסז וסי' קעא.
[7] משמעות הזוהר ח"ג עא, א ואלף המגן סי' תקפא ס"נ וס"ק קט שציין הרבי באגרות קודש ח"ג עמ' רעט.
[8] ספר המנהגים חב"ד עמ' 79.
