מה הברכה על מלבה טוסט (melba toast)?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה הברכה על מלבה טוסט (melba toast)?
'מלבה טוסט' מיוצר מפרוסות דקות של לחם שעוברות הצנמה ייחודית בתנור גריל[1].
לענין ברכה, תלוי לשם מה אוכלים רוב האנשים את ה'מלבה טוסט'. אם רובם אוכלים אותו בתור סוג של לחם, כלומר לשם סעודה ושביעה, אזי ברכתו 'המוציא' (כשם שצנימים רגילים ברכתם המוציא[2]). אבל אם רוב האנשים אוכלים אותו לשם 'נשנוש' (כדוגמת 'קרקרים'), אזי אין לאכול ממנו אלא בתוך סעודה של לחם גמור[3].
[1] ראה: https://en.wikipedia.org/wiki/Melba_toast.
[2] ראה כף החיים סי' קסח ס"ק סו: "דכל שאינם עשויין כאותן כעכין לקנוח בעלמא אלא לקביעות סעודה לחם גמור הוא ואף על פי שהן יבשים".
[3] בשוע"ר סי' קסח סי"ב כתב: "ויש מפרשים שפת הבא בכיסנין היא פת שנלושה אפילו במים ואפילו אינה מתובלת ואינה ממולאת אלא שעושים אותה עוגות יבשות וכוססין אותה לתיאבון ולא כדי להשביע (שקורין קיכלי"ך). ולענין הלכה יש להקל בדברי סופרים כדברי כולם". שם סט"ז: "לדברי האומרים שפת הבאה בכיסנין היא פת גמורה שנלושה במים לבד אלא שאח"כ כו' עשה ממנה עוגות דקות יבשות וכוססין אותו לתיאבון ואף שבשעת לישה היה לחם גמור וגם נאפו בתנור כלחם גמור אעפ"כ אין מברכין עליהם המוציא וברכת המזון הואיל ואין דרך רוב בני אדם לקבוע עליהם".
אמנם, ב'סדר ברכת הנהנין' שבסידורו, פרק ב סעיפים ז-ט, השמיט אדה"ז את דברי הדעה הסוברת שפת הבאה בכסנין היינו מאפה שכוססים אותו. וכתב על זה קצות השלחן פרק מח בדי השלחן ס"ק יא: "בסידור השמיט דעה זו לגמרי, משמע שאין דעתו להקל כלל בזה".