מכנסיים קצרים לגברים

[1] שוע"ר מהדו"ב סי' ב ס"א: "מדת הצניעות שיבח הכתוב במקומות רבות וחכמים צוו בה לכל אדם להיות צנוע בכל אורחותיו ולא להתנהג בפריצות אפילו שלא בפני הבריות אלא בינו לבין עצמו כמו שיתבאר בהלכות צניעות ואפילו כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדרים צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקדוש ברוך הוא אשר מלא כל הארץ כבודו וכחשכה כאורה לפניו יתברך כו' ואפילו כשישן על מטתו בלילה יכסה כל בשרו בסדין".

[2] שם ס"א וס"ב: "לא יגלה את בשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם כו', ולא יהיה מגולה אפילו מעט מבשרו שלא לצורך אפילו רגע אחד כו' (וכן באנפלאות שלנו ילבשן מעט מעט תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו שאין הולכין יחף לעולם אפילו בקיץ)".

[3] שם ס"ב: "אלא אם כן הוא בבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים ואי אפשר בענין אחר ואין בזה משום פריצות וכן כשרוחץ בנהר".

[4] תורת מנחם התוועדויות ח"מ (משיחת י"ב תמוז תשכ"ד) עמ' 218: "היצר הרע מצא סברא נוספת ואומר, בשלמא כאשר אתה נמצא בבית עליך ללבוש כו', אבל בהיותך בצריף נופש כו' תתהלך רק עם מכנסיים כמו הכהנים 'ממתניים ועד ירכיים' ושאר חלקי הגוף ישארו גלויים. וכאשר אומרים לו, הרי יש דין בשולחן ערוך שאסור לעשות כן, טוען הוא עכשיו זה 'חופש' כו', פריקת עול שלמעלה כו'. בה בשעה שזהו היפך השולחן ערוך, שהלכות צניעות שנתבארו בתחלתו בהלכות השכמת הבוקר, אין בהם חילוק בין נשים לאנשים. וממשיך לטעון שכך נהוג מכמה שנים, כך מתנהג אחיו, חבירו וכו', ובמילא אינו יכול להיות פורש מן הציבור כו'. הלכות צניעות, למשל, כמו שהם ברי תוקף באמצע החורף, כך הם ברי תוקף באמצע תקופת תמוז". וראה גם תורת מנחם חט"ז עמ' 350.

[5] שיחות קודש תשמ"א ח"א עמ' 414-415.

[6] תורת מנחם חל"ז עמ' 77: "הסדר הוא שבימי הקיץ מתחיל זמן החופש כו', לצערנו ישנם כאלו שמנצלים זאת לענין הפכי כו', שנעשה מצב פרוע בלבישת לבושים שאינם כשרים כו' מצד ענין הצניעות כו', מקצרים את הלבושים מלמעלה ומלמטה, באמרו שאינו במדריגת 'תלמיד חכם' שמחוייב לכסות עד העקב, ומהעקב מגיעים לארכובה, וגם להשוק והירך, היפך המפורש בקיצור שולחן ערוך בנוגע לחלקי הגוף שצריכים להיות מכוסים". ובהערה 39: "וכלשון המדינה 'שארטס' (מכנסיים קצרות), ובאמת הרי זה מורה על הקוצר ('שארט') בשכל ודעת".

[7] על פי בירור שעשינו בתלמודי תורה חב"דיים שונים, בהרבה מקומות מאפשרים לילדים ללכת במכנסיים קצרים בכיתות א'-ב' (גילאי 6-7), ובמקצת מן המקומות אפילו עד כיתה ה' (גיל 10).

[8] ראה שוע"ר סי' שמג ס"ג: "ושיעור החינוך במצוות עשה הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו בכל דבר לפי עניניו כגון היודע מענין שבת חייב לשמוע קידוש והבדלה היודע להתעטף כהלכה חייב בציצית כמ"ש בסי' י"ז וכן כל כיוצא בזה בין במצות עשה של תורה בין בשל דברי סופרים. אבל החינוך בלא תעשה בין של תורה בין של דבריהם הוא בכל תינוק שהוא בר הבנה שמבין כשאומרים לו שזה אסור לעשות".