[1] מגן אברהם סו"ס רפב: "ובבראשית שנוהגין למכור נדר ויכלו ובפרשת ויחי שיש נדר המלאך הגואל יכול לוי לקנותם ולדחות כל הלוים החיובים חוץ מחתן שמזמרין ומנער בר מצוה".
ביאור הלכה סי' קלו: "ומשמע מאחרונים דאף במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים מ"מ חתן בשבת שקודם החתונה וכן נער שנעשה בר מצוה אין דוחין אותם".
[2] שערי אפרים שער ב סי"ד: "ובמקומות שמוכרים המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לקרוא למי שירצה ובלבד שגם הוא יקרא החיובים שזה לא מכרו לו כו', ואם אחד קנה עליה אחת ונזכר הסגן שיש חיוב שצריך לקרותו יכול לחזור בו שמכירה בטעות הוא".
וראה ביאור הלכה שבהערה הקודמת.
[3] מגן אברהם סו"ס רפב: "אם חל יום שמת אביו או אמו בשבת הוא חיוב".
[4] ביאור הלכה סי' קלו: "ופשוט דבמקום שהמנהג למכור המצות ונופל המעות לצדקה באלה שאינם מהחיובין רק משום מנהגא אין להפסיד צדקה בשבילם ומ"מ תלוי לפי ראות עיני הסגן, ומשמע מאחרונים דאף במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים כו'".
[5] לקט הקמח החדש סי' קלו ס"ק לב: "היה יא"צ לב' אחים כו', תקנתי שאח אחד יעלה מן הקרואים והב' יעלה למפטיר, וקצבתי כמה יתן לצדקה ואין רשאי שיתן אחר יותר ויקח ממנו המפטיר (שו"ת נחלת שבעה סי' לח) כו'. כתבו האחרונים שאין ליקר העליה (במקום שמוכרין) להחיוב כיון שיודעין שיתן יותר".
[6] ראה ביאור הלכה סי' קלו: "במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים כו' ונראה לי שאף יתר החיובים הנ"ל ג"כ אין לדחותם מכל וכל שהוא מנהג קדמונים רק עכ"פ יתנו להם בעליות הנוספות".
וראה מכתב הרבי מר"ח שבט תשי"א, ספר המאמרים כ"ק אדהריי"צ תש"י בתחילתו: "אם אין מספר העליות מספיק יקראו בתורה בחדרים שונים אבל לא להוסיף על מספר הקרואים".
[7] שערי אפרים שער ט סמ"ב: "נוהגין שמי שיש לו יארצייט בשבת הוא עולה למפטיר".
[8] ביאור הלכה סי' קלו: "ואם היא"צ אינו ביום השבת רק בשבוע שאחריו אינו חיוב לדחות אבי הילד ומ"מ נוהגין לקרותו כשאין חיוב אחר".
שערי אפרים שער ט סמ"ב: "נוהגין כו' אם יש לו יארצייט בשבוע שאחריו הוא עולה להפטיר בשבת שלפניו".
פסקי תשובות סי' קלו אות ט: "ואם חל היא"צ באמצע השבוע נוהגים לעלות למפטיר בשבת שקודם היא"צ, ומקורו מהחיד"א ועפ"י דברי הזוה"ק שעיקר עליית הנשמה מדרגה לדרגה הוא בשבת שקודם היא"צ, ועליית הבן למפטיר מסייע ועושה נייחא לנשמת הנפטר (כמ"ש ברמ"א יו"ד סי' שע"ו סעי' ד'), אך אינו בכלל החיובים".
ספר המנהגים עמ' 31: "שבת שלפני יום היארצייט או ביום היאצ"ט אם חל בשבת עולים לתורה מפטיר".
