מה ללמוד בתורה

[1] שוע"ר הלכות ת"ת פ"ב ה"א: "וכשלומד לעצמו כו' חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום, שליש במקרא, שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים שהן פירוש התרי"ג מצות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים, ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והשלחן ערוך והגהותיו בכלל משנה יחשבו, ושליש בתלמוד המבאר טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומימרות האמוראים, ובזמן הזה גם בספרי הפוסקים הראשונים המבארים טעמי ההלכות פסוקות שפסקו הטור ושלחן ערוך כמו הרא"ש ובית יוסף, כי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין ונקרא בור ולכן יש אוסרין להורות אפילו לעצמו מתוך הלכות פסוקות בלי טעמים שלמד ולפיכך אינו רשאי להתאחר מללמוד הטעמים עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות כו' לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול כו'. פירוש המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה לפי שהמשנה גם כן פירוש התרי"ג מצות שבתורה,. וחכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד".

שם ה"ב: "ויש אומרים שגם בתחלת לימודו של אדם לא ישלש זמן לימודו לשלשה חלקים שוים ממש שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר, ואין צריך לומר התלמוד שצריך זמן מרוה יותר מהמשנה, אלא מה שהצריכו לשלש זמן לימודו הוא ליתן לכל אחד שיעור וזמן כפי הראוי לו בכל יום ויום כדי שיגמור כולו בשוה כו', וטוב לחוש לדבריהם".

[2] ראה שוע"ר הלכות ת"ת פ"א ה"א וה"ג ש"מקרא" היינו "תנ"ך", "תורה שבכתב כולה עם נביאים וכתובים כולם".

[3] ראה שם פ"א ה"ד: "דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כו' ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות".

[4] ראה שוע"ר שם פ"ב ס"ט: "הלכות הללו הצריכות למעשה כו' יש להן דין קדימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כל כך". ולעיל שם: "דהיינו רוב אורח חיים כמעט כולו ומיעוט יורה דעה ומעט באבן העזר וחושן משפט".

וראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חי"א עמ' שנב: "מה ששואל איך לעשות סדר להאברכים שבכל השבוע טרודים וקובעים רק שבת קודש, בראש וראשון לימוד ההלכה באורח חיים לדעת בדיוק ההנהגה בכל דיני התורה, ואחר כך בודאי אלו שיכולים ללמוד שיעור גמרא חשוב מאד וללמוד חומש ומדרש".

[5] ראה אגרות קודש ח"י עמ' ער: "נעם לי לקרות במכתבו על דבר שיעורים הנלמדים ברבים, ולפלא שאין בשיעורים גם שיעור בלימוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים, אשר העדר הידיעה בזה מבהיל, אף שדוקא ידיעות אלו נחוצות ביותר, כי הרי זה כל האדם לעשות את מצות ה' אשר תעשינה ושלא לעשות את מצות ה' אשר לא תעשינה, וחמורים וערבים דברי סופרים וכו', ויהי רצון שיזכה את סביבתו בהנהגת לימוד זה, וכנ"ל מתחלה ידיעת הדינים אפילו בלא המקורים והנימוקים, וכוונתי בפשטות ברכות הנהנין, דיני התפלה, טלטול בשבת כו' וכו', ואי איישר חילי הייתי מנהיג לימוד זה בכל המוסדות חינוך מתחיל מגני ילדים ומסיים בישיבות וכוללים לאברכים,כי לדאבון ולצער הצד השוה שבהם, הוא אי שימת לב כדבעי ללימודים הנ"ל".

וראה גם אגרות קודש הריי"צ הנ"ל: "ורק זה היה צריך לפעול שאברכים יהיה להם קביעות לכל הפחות בכל יום ללמוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י ומעט בקיצור שולחן ערוך סעיף או שנים, למען שיהיו בקיאים בזה".

מכתבים נוספים בהם הומלץ לימוד הלכות הצריכות מתוך ספר קיצור שולחן ערוך: אגרות קודש הריי"צ ח"ה עמ' רכב; שם חט"ז עמ' שכז; שם חי"ז עמ' שדמ. אגרות קודש הרבי חט"ז עמ' קמו; שם חי"ז עמ' רי; שם חכ"ח עמ' צח.