לשקר במבחני תעודה

שאלה:

אני לומד ראיית חשבון במכללה חרדית, ויש לי שאלה: הרבה מן העבודות שסטודנט עושה אינם קשורים ישרות לראיית חשבון, כמו בכל תואר, האקדמיה כביכול דואגת שהאדם שלומד את החומר יהיה בנוסף למקצוע הספציפי שאותו הוא לומד, כמו למשל במקרה שלי ראיית חשבון, גם אינטלקטואל עם רמה השכלתית, ולא יהיה מה שנקרא 'נבער מדעת', לכן מלמדים לימודים כמו קורס במחשבים, או קורס בזה וקורס בזה, דברים שלא קשורים לראיית חשבון, דוגמא: יש לנו עכשיו קורס במנהיגות, דווקא את זה מוסר אדם חרדי, אבל זה תוכן של טחינת מים ובזבוז זמן, או מטלת עבודה שבודקת שהסטודנט יודע לכתוב עבודה בשפה אקדמאית וכן הלאה וכן הלאה, עכשיו שאלתי היא כזאת: לעניות דעתי אברך חרדי שלמד בישיבה עשר שנים, גמרא וחסידות, רמת האינטליגנציה שלו שווה הרבה יותר משל המרצה שילמד אותו איך כותבים עבודה באקדמיה, או מהמרצה שילמד אותו איך בונים אתר אינטרנט, האם כל הקורסים של מה שנקרא בשפתם 'העשרה' (בנוסף על ליבת המקצוע) אפשר להחליק בהם פינות, למשל אם אני משלם למישהו או משהיא שיעשה או תעשה לי איזה שהוא קורס מקוון, או עבודה, ואני בזמן הזה יהיה יותר בבית, יעזור לאשתי עם הילד, ילמד יותר תורה ויהיה יותר פנוי, האם זה נחשב לרמאות או שזה מותר? ואני רוצה לחזק את הצד שזה מותר: הרי לו יצויר שהמדינה הייתה חרדית אז בשביל מקצוע ראיית חשבון היו אומרים למשל שמי שיש לו רמת ידע שלמד 50 דפי גמרא, או כך וכך סימנים בשו"ע יכול לגשת ללימודים אלו, אז בגלל שבאקדמיה יושבים אנשים חילונים שלא מבינים את זה, זה נחשב לרמאות אם אני שכן מבין את זה, מחליק פינות, וקונה עבודות או מעתיק בחלק מהמבחנים? הם גם לא חושבים על כך שאדם עם משפחה יותר קשה לו מבחינת זמן, כי לשיטתם, סטודנט יכול להקים משפחה גם בגיל 30 ובגילאי ה-20 יש לו יותר זמן לעבודות וכל מיני בזבוזי זמן על שטויות.

אם באמת התשובה תהיה שמותר אם יוכל הרב גם להתייחס מה הדין בנוגע להעתקות בליבת המקצוע עצמו כמו במבחן של ראיית חשבון?

תשובה:

העתקה או רמאות במבחני תעודה, גם אלו שאינם נוגעים ישירות לגוף המקצוע, יש בהם משום איסור שקר[1]. במבחנים הנוגעים ישירות לגוף המקצוע, הרבה פעמים יש בהעתקה וברמאות גם משום גזל ממון ומזיק את חבירו[2].


מקורות:

[1] שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' ל: "בדבר שאלתו על מה ששמע שבישיבות מתירין להתלמידים לגנוב את התשובות להשאלות במבחני הסיום שעושה המדינה (רידזענס) כדי להונות ולקבל את התעודות שגמרו בטוב, הנה דבר זה אסור כו', כדאמר שמואל בחולין דף צ"ד ע"א שאסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עכו"ם וכ"ש הכא שהוא גניבת דעת לכולי עלמא אף לישראל". שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קסג: "דדבר פשוט להלכה דיש בזה גדר גניבת דעת כו' ופשוט דאיכא גם לאו דלא תשקרו, ועשה דמדבר שקר תרחק".


וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו (ח"א עמ' 616): "מכיון שישנו ציווי מדבר שקר תרחק, הרי אסור עליו לומר דבר שקר באיזה אופן שיהיה, גם כאשר הכל יודעים ששקר בפיו".


[2] שו"ת אגרות משה שם: "דהוא גם גניבת דבר ממש דהא כשירצה לפרנסתו במשך הזמן להשכיר עצמו אצל אחד לעבוד בעסקיו ורוצים ברוב הפעמים במי שגמר היטב למודיו דחול והוא יראה לו התעודה איך שגמר בטוב ועל סמך זה קבלוהו שזהו גניבת ממון ממש". שו"ת משנה הלכות חו"מ סי' ערה: "עי"ז הוא גונב ממש ממון של ראובן". שו"ת שבט הלוי שם: "וגם יוצאים עי"ז מכשולים בעתיד על ידי העלמת האמת בתעודות אם צריכים להתקבל לאיזה עבודה או חינוך והמקבלים חושבים אותם למומחים ואינם, גורמים היזה ניכר לנותן העבודה ועוד".