א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בברית של אחיין שלי רמי קראו לו רק 'רמי'. גיסתי לא אהבה את הרעיון בהתחלה והוסיפה בתעודת זהות 'רמי אורי'. היא ואמא שלה היו קוראות לו ככה בשנה הראשונה. אחרי זה רק 'רמי' עד היום. השאלה היא, אם היא יכולה להוריד מהתעודת זהות שלו את השם 'אורי', ולתת את השם הזה לילד הבא בעז״ה?
ראשית נבהיר שעל פי הלכה אין איסור לקרוא לשני אחים בשם שווה, אלא שהדבר אינו מומלץ משום עין הרע[1].
מאידך, אם כבר עברו 12 חודשים בהם לא היו חמישה אנשים שקראו לו גם 'אורי' (לא בקריאה סתמית, לא ב'מי שברך' בבית הכנסת, ולא באזכור בתפילה או בפדיון-נפש אצל צדיק) הרי שהשם הזה 'השתקע'[2]. במצב כזה אין שום מניעה מן הדין לתת את השם הזה בעתיד לאח אחר.
[בשולי הדברים נעיר: למרות שבהתקיים התנאי האמור לא קיימת הבעיה של 'עין הרע', מכל מקום לא נהוג לתת לאח אחד שם שניתן בעבר לאח אחר, כנראה גם בגלל שבעתיד עלול הדבר להיוודע להם ולגרום 'הטלת קנאה' שאחד יחשוב שהשני לקח לו את המזל וכדומה, והחכם עיניו בראשו ובטח יוכלו למצוא שמות אחרים למכביר].
