הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בברית של אחיין שלי רמי קראו לו רק 'רמי'. גיסתי לא אהבה את הרעיון בהתחלה והוסיפה בתעודת זהות 'רמי אורי'. היא ואמא שלה היו קוראות לו ככה בשנה הראשונה. אחרי זה רק 'רמי' עד היום. השאלה היא, אם היא יכולה להוריד מהתעודת זהות שלו את השם 'אורי', ולתת את השם הזה לילד הבא בעז״ה?
ראשית נבהיר שעל פי הלכה אין איסור לקרוא לשני אחים בשם שווה, אלא שהדבר אינו מומלץ משום עין הרע[1].
מאידך, אם כבר עברו 12 חודשים בהם לא היו חמישה אנשים שקראו לו גם 'אורי' (לא בקריאה סתמית, לא ב'מי שברך' בבית הכנסת, ולא באזכור בתפילה או בפדיון-נפש אצל צדיק) הרי שהשם הזה 'השתקע'[2]. במצב כזה אין שום מניעה מן הדין לתת את השם הזה בעתיד לאח אחר.
[בשולי הדברים נעיר: למרות שבהתקיים התנאי האמור לא קיימת הבעיה של 'עין הרע', מכל מקום לא נהוג לתת לאח אחד שם שניתן בעבר לאח אחר, כנראה גם בגלל שבעתיד עלול הדבר להיוודע להם ולגרום 'הטלת קנאה' שאחד יחשוב שהשני לקח לו את המזל וכדומה, והחכם עיניו בראשו ובטח יוכלו למצוא שמות אחרים למכביר].
