איך בפועל כיום מתבצעת ההלכה של פאה, לקט ושכחה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
איך בפועל כיום מתבצעת ההלכה של פאה, לקט ושכחה?
כבר כתבו הטור והשולחן ערוך שבזמננו לא נהוג להשאיר לקט, שכחה ופאה לעניים, משום שכיום העניים אינם מסתובבים בשטחים החקלאיים כמו בעבר כדי ליטול אותם[1].
[1] גמרא חולין קלד, ב: "לעני ולגר תעזוב אותם, ולא לעורבים ולא לעטלפים".
טור יו"ד סי' שלב: "מתנות עניים שהם לקט שכחה ופיאה ופרט ועוללות כו', אם אין שם עניים אין צריך להניחם. והאידנא אין נוהגין בהן לפי שהרוב נכרים אם יניחום יבואו נכרים ויטלום לפיכך איני רוצה להאריך בהם".
ובדרכי משה הקצר שם: "נראה דרבינו שכתב והאידנא אין נוהגים רצה לומר אין נוהגין כלל אפילו בארץ ישראל".
וכך נפסק בשו"ע שם: "לקט שכחה ופאה, אם אין עניי ישראל מצוים שם ליטלם אין צריך להניחם".
וראה שו"ת חתם סופר יו"ד סי' רמד, שדברי השולחן ערוך אמורים לא רק בחוץ לארץ (כדברי הש"ך שם ס"ק א) אלא "הוא הדין בארץ ישראל".
פה ניתן להקדיש.
תוכן