א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם מותר לעורך דין יהודי לקחת למשפט חברה יהודית שהונו לקוחות לא יהודים (כלומר לייצג את הלקוחות הלא יהודים נגד החברה היהודית)?
[1] שוע"ר הלכות גזלה וגנבה ס"א: "אסור לגזול או לגנוב כל שהוא דין תורה בין מישראל בין מנכרי".
[2] תוספתא בבא קמא פ"י הט"ו: "הגוזל את הגוי חייב להחזיר לגוי". רמב"ם הלכות גזילה פ"א ה"ב: "אפילו גוי עובד עבודה זרה אסור לגזלו כו' ואם גזלו כו' יחזיר". שם הלכות גניבה פ"ב ה"א: "הגונב את הגוי כו' אינו משלם אלא הקרן בלבד שנאמר ישלם שנים לרעהו כו' לרעהו ולא לגוי". וכתב על זה בשו"ת בית אפרים או"ח סי' לז: "ונראה מזה דמדאורייתא מחויב בקרן עכ"פ". שו"ע סי' שמח ס"ב: "כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים". שו"ת חוות יאיר סי' עט: "מצות חזרה הגזל על הישראל הוא וחייב להחזיר אף לגוי". ערוך השולחן סי' שס ס"א: "ודע דלא מצינו בפוסקים חילוק במצות השבה בין ישראל לגוי להפוסקים דס"ל דגזל גוי הוא מן התורה".
[3] שוע"ר הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים ס"ב: "ואפילו השוקל או המודד בחסר כל שהוא לנכרי עובר בלא תעשה וחייב להחזיר, וכמו שאסור להטעותו בחשבון שנאמר וחשב עם קונהו וגו', והרי הוא בכלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול לרבות העושה עול לנכרי. ואינו דומה לאונאה שהוא רואה מה שקונה וטועה מעצמו בשיווי המקח וטעותו מותרת כאבידתו אבל זה מטעהו וגונב ממש הוא".
