לסדר ספרים בשבת

שאלה:

איך אוספים ספרים בבית הכנסת בשבת אחרי התפילה? האם זה נכנס בגדר של איסור בורר, ואם כך זה יהיה אסור לאסוף רק החומשים או רק הסידורים? ואם אני לוקח את כל הספרים ביחד האם כשאני מגיע לארון האם אני יכול לסדר כל ספר על המדף שמיוחד לו?

תשובה:


  • איסור בורר שייך גם בספרים מעורבים[1].

  • לכן, אין להוציא ספר אחד מבין תערובת ספרים מסוג אחר, על מנת להחזירו למקומו בארון, כיון שאינו בוררו לצורך שימוש בו לאלתר[2].

  • אבל מותר ליטול את הספר העליון שבערימת ספרים ולהחזירו למקומו, ואח"כ שוב ליטול את הספר העליון שבערימה, וכן הלאה, כיון שהגדרת "בורר" היא נטילת דבר מבין שני דברים משא"כ נטילת הספר העליון אינה נחשבת ברירה[3].

  • כמו כן ספרים שאינם ממש סמוכים זה לזה אלא מפוזרים על השולחן במרחק כזה שלפי מראית העין אינם מוגדרים "מעורבים", אין באיסופם משום "בורר"[4].

  • לכן למעשה, אם הספרים "מעורבים" על השולחן, אפשר לאסוף את כולם יחד לערימה ללא מיון, ואח"כ ליטול ספר ספר מראש הערימה ולהחזירו למקומו בארון. ואם הספרים אינם "מעורבים" על השולחן אלא "פזורים", אפשר לנוטלם ולמיינם.

  • [חשוב להבהיר שהיתר אסיפת הספרים וסידורם בשבת מותנה בכך שיש בזה צורך לשבת, דאם לא כן באנו לאיסור מכין משבת לחול[5]]



מקורות:

[1] ראה תרומת הדשן סי' נז שאין להקל אפילו ב"חתיכות גדולות שמונחים יחד". ובהגהת מהרי"ל על קיצור שו"ע עם מסגרת השלחן סי' פ סט"ז ס"ק ב: "אם רוצה לברור איזה ספרים הצריכין לו ללמוד לא יברור רק סמוך ללימוד משום ברירה".


[2] ראה שוע"ר סי' שיט ס"ח.


[3] ראה לשון אדה"ז בסידור בהלכתא רבתא לשבתא: "אם מונחת איזה חתיכת קליפה בין חתיכות פרי או בין שלמים אם מסירה משם חייב חטאת וסקילה משום בורר פסולת מתוך אוכל". קצות השלחן סי' קכה ס"ק יד: "עיין בספר שביתת השבת מלאכת בורר סקי"ח דאיסור הברירה הוא דוקא בחתיכות הרבה מעורבים אבל אם מונחת חתיכה אחת וניכרת אין בה משום ברירה, ויתר על כן כתב האגלי טל דענין בורר הוא כשהפסולת מפסיק בין האוכלין, אבל אוכל ופסולת המונחים זה אצל זה אין בו משום בורר".


[4] הגר"ש ואזנר בקובץ מבית לוי ח"ו עמ' מא: "אין איסור בורר אלא בדברים מעורבים זה עם זה, וגדר התערובת לגבי איסור בורר לא נתבאר בפוסקים, ונראה שהכל תלוי במראית עין, שאם נראה מעורב נחשב לבורר ואם אינו נראה מעורב לא נחשב בורר". וכיוצא בזה כתב הגרש"ז אוירבך במכתב שבסוף ספר מאור השבת ח"א סי' ח אות ב.


[5] ראה שוע"ר סי' שיט סי"ח, שם סי' שכא ס"ו, שם סי' שכג ס"ו.