הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כמדומני שדעת הרבי לא להמליץ לנשים ללמוד לתארים אקדמיים לכתחילה (גם בתחום ריאלי/נייטרלי. גם במסלול נפרד מגברים). שאלתי: כבעלת תשובה, האם ראוי/לא ראוי שאני אשמש כמרצה מטעם מוסד אקדמי כזה או אחר (= אוניברסיטה/מכללה לא-דתית או מכללה דתית/חרדית) במסלול לנשים חרדיות? החשש שלי שלכתחילה אין דעת חכמים נוחה מלימודים כאלה, ובכך שאני משמשת כמרצה במסלולים כאלה אני מעודדת את הלימוד שם (מעט בדומה לקניית בקבוק מים מקיוסק שפתוח בשבת).
אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא[1] שהעיסוק בחכמות חיצוניות מטמא את הנפש, אלא אם כן עוסק בהן לשם שמים – בתור "קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה'", ועל דרך "הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן".
כיון שכאמור, עקרונית ניתן להשתמש בלימודים חיצוניים "לשם שמים", את כמרצה אינך מצווה לפשפש בציציות התלמידות, ורשאית להחזיק אותן בחזקת כשרות שעושות זאת לשם שמים.
[1] סוף פרק ח.
