לימוד אומנות לילד

נחלקו התנאים בגמרא[1] האם חובה על האבא ללמד את בנו גם אומנות נקיה וקלה להתפרנס ממנה, או שעליו ללמדו רק תורה.

בהלכה הוזכר שהמלמד את בנו אומנות מקיים בכך מצוה[2].

אולם כתבו הפוסקים שהסדר צריך להיות שבתחילת החיים לומדים דווקא תורה, וזאת בכדי שידיעת התורה ושמירת המצוות ייקבעו היטב בנפש האדם, וכך יוכל להתמיד בדרך זו כל חייו וגם בצאתו לעולם הפרנסה ינהיג את עצמו על פי כללי התורה[3].

למעשה הורה הרבי שעד אחרי תקופת הלימודים בישיבה אין מקום שצעירים יבלבלו את עצמם בעיסוק והכנות לקראת הפרנסה בעתיד, אלא עליהם להיות שקועים אז אך ורק בלימוד התורה – נגלה וחסידות, דבר שיביא להם הרבה סייעתא דשמיא במציאת פרנסה טובה בעתו ובזמנו[4].