כאשר הטבילה אמורה להיות בליל ראש השנה, האם כדאי לדחות אותה? נכון שהשל״ה מחמיר בזה אבל לפי השערי תשובה? ואיך נוהגים בפועל?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כאשר הטבילה אמורה להיות בליל ראש השנה, האם כדאי לדחות אותה? נכון שהשל״ה מחמיר בזה אבל לפי השערי תשובה? ואיך נוהגים בפועל?
אין דוחים ליל טבילה שחל בראש השנה אלא טובלת ומקיימים המצוה. וישתדלו לקדש עצמם יותר מתמיד ולא ירבו בשחוק מחמת קדושת היום. ויקפיד ביותר לטבול במקוה למחרת.
מגן אברהם (סי' תקפא ס"ק טו): "אל ישמש בליל ראש השנה, אך אם הוא ליל טבילה חייב לקיים עונתו". משנה ברורה (סי' רמ ס"ק ז): "אם לא בליל טבילה". כף החיים (שם ס"ק ה): "אם אירע לו טבילת מצוה באלו הימים מותר, דלא גרע מימי החול שמותר". וראה גם שוע"ר (סי' תצד ס"ג, לענין ליל שבועות): "ומכל מקום אם הוא ליל טבילה ישמש מטתו". חיי אדם (כלל קלט ס"ז): "אם לא בליל הטבילה דאז יקיים עונתו ויחזור לטבול כדי שיהיה בטהרה כו' רק שלא ירבה שחוק עמה, רק לקיים המצוה". וראה שלחן הטהור (ח"א סי' רמא ס"ק ב) שהמשמש בליל טבילה שחל בראש השנה: א. "יקדש עצמו מאד". ב. "ויטבול בבקר".
פה ניתן להקדיש.
תוכן