האם מותר להתפלל שמונה עשרה בפורים עם תחפושת או בפנים צבועות וכדומה?
דעת הצמח צדק בפאה נכרית
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
האם מותר להתפלל שמונה עשרה בפורים עם תחפושת או בפנים צבועות וכדומה?
אם התחפושת היא רק שינוי של הכובע או הבגד העליון לסוג אחר מכפי הרגילות, אך זה עדיין לבוש הנחשב למכובד בעדה אחרת ואפשר להופיע כך בפני אנשים גדולים, יש שכתבו שמותר[1], ויש שכתבו שלא ראוי[2].
אבל אם זו תחפושת שלא מכובד להופיע בה בפני אדם גדול, כגון מסכה על הפנים, כובע של ליצן, תחפושת של דוב, חתול וכדומה, חובה להסירם בזמן התפילה[3].
בנוסף, בזמן תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת יש להימנע מלעמוד בתחפושת המושכת את העין מול המתפללים, כדי לא לבלבל אותם מכוונת התפילה[4].
יש שכתבו שלילדים אפשר להקל להתפלל בתחפושת[5]. וילד שהגיע לחינוך לדיני תפילה ראוי להורות לו להסיר על כל פנים את המסכה מעל פניו בזמן תפילת שמונה עשרה, כדי לחנכו להתפלל ביראת שמים[6].
[1] שו"ת שבט הלוי ח"י סי' יח: "אשר שאל, בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטראמל או להיפך אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב, עפ"י המבואר או"ח סי' צ"א שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה ע"ד המבואר סי' צ"ח דיחשוב כאלו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם ועוד ועוד, וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה, ואינו עושה שום שחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד". וראה עוד ירושלים במועדיה פורים עמ' תמב הערה 249; ילקוט יוסף פורים סי' תרצה ס"כ; שו"ת אבני דרך ח"ט סי' י.
[2] אשיחה ח"א עמ' שנ. בנתיבות ההלכה כח פורים עמ' 205. ילקוט יוסף שם. מקראי קודש (הררי) פורים עמ' רלב בהערה.
[3] ארוממך (מנדלבוים) ח"א עמ' 114. וראה גם במחיצת רבינו (קמנצקי) עמ' מו.
[4] ראה שו"ע אדה"ז סי' צ סעיף כב: "בגדים המצויירים שתולים בכותלי בית הכנסת לנוי אף על פי שמן הדין אין בהם משום חציצה אין נכון להתפלל כנגדם כדי שלא יהא מביט בציורם ולא יכוין בתפלתו ואם יקרה לו להתפלל נגדם יעצים עיניו וגם כשמציירים כותלי בית הכנסת נכון שלא לצייר ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש ולכן אין נכון ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהם שלא תתבטל הכוונה".
[5] ירושלים במועדיה פורים עמ' תמב הערה 249. וראה
[6] שו"ת מחקרי ארץ (שעיו) ח"ב או"ח סי' צא.
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?