האם נרות חנוכה אסורים בשימוש רק למי שיצא בהם ידי חובה או גם לאחרים?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם נרות חנוכה אסורים בשימוש רק למי שיצא בהם ידי חובה או גם לאחרים?
גם לאחרים שלא יצאו ידי חובה בנרות חנוכה אלו אסור להשתמש בהם[1].
[1] ראה משנה ברורה סי' תרעג ס"ק ח בטעמי איסור ההשתמשות לאור הנרות: "כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה לפרסם הנס. ועוד, כיון שעל ידי נס שנעשה במנורה תקנוה עשאוה כמנורה שאין משתמשין בה כלל".
מצד טעמים אלו, אין חילוק אם ישתמש בנרות מי שיצא בהדלקתם או אחר, כי בכל אופן הדבר פוגם בפרסום הנס, וגם מבטל הדימיון לנרות המקדש.
וראה עוד פרי מגדים סי' תרעה אשל אברהם ס"ק ב: "נרות בית הכנסת אין משתמשין לאורה, אף תשמיש קדושה, כמו בבית" (הובאו דבריו במשנה ברורה סי' תרעג ס"ק יג). כלומר, למרות ש"אין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת" (רמ"א סי' תרעא ס"ז), מכל מקום אין להשתמש לאורן כמו שאין משתמשים בנרות שבבית. מכאן מוכח שאיסור השימוש בנרות חנוכה הוא לכל אדם, גם למי שלא יצא בהם ידי חובת המצוה.
וע"ע בספר 'מצות נר איש וביתו', שלזינגר, עמ' תסב, שהאריך בעניין זה.
והדברים עולים בקנה אחד עם עניינם של נרות החנוכה על דרך הפנימיות והסוד –
ראה אור התורה להצמח צדק בראשית ח"ב חנוכה דף שכו, א: "נר חנוכה ששרשה הארת בחינת והוי' יגיה חשכי הנמשך מבחינה שלמעלה מעלה מחיות העולמות על כן אסור להשתמש לאורה".
ובתורת מנחם התוועדויות חל"ה (תשכ"ג ח"א) עמ' 338: "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן, להיותם מבחינת עתיק שלמעלה מכללות כל ההשתלשלות, והיינו שזוהי בחינה שאינה אפילו מקור להשתלשלות (כמו בחינת אריך), אלא נעתק ונבדל לגמרי מההשתלשלות, ולכן אסור להשתמש בהם לצורך עניני השתלשלות".