לדווח לחתן על מכשול

[1] מה שאין כן מי שגדלה בבית שאינו שומר מצוות, אם אינה רוצה לספר לחתנה על ענייני זנות שנכשלה בהם בעבר אין בכך משום רמאות. ראה שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שמ: "בזמנינו בבעלות תשובה, אין לחשוש כלל, שכל אחד יודע שבעוונותינו הרבים בגיל צעיר מצוי שכבר נכשלין בזנות, ואם אינו שואל אותה היינו מפני שאינו רוצה לביישה, אבל יודע או על על פנים מסופק שהיא בעולה, ואם מוותר על כך שנטמאה בחילול שבת ובעוד עבירות חמורות, ראוי לו לוותר גם על פגם זה, ותולים שבחר בה מפני מעלותיה ואינו מעוניין לחטט בעברה ולביישה, ואם כן אם אינה מספרת לו, אין זה נקרא שמרמה אותו". ובהמשך דבריו שם כותב שאף אין לחשוש לפיסול בכתובתה: "ולפי זה נראה שמוכן לתת לה מאתיים ככל בתולה, ואינו רוצה שתתפרסם כבעולה, וכשם שאנו כותבים 'כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא' אף שאין כתובה לבתולה מן התורה, ואנו מפרשים שמתכוון לתת לה ביוקר כשיעור זוזי בדאורייתא, אף כאן כותב לה 'בתולה' ומתכוון שנותן לה כבתולה אף שאינה בתולה, והכתובה לא פסולה".

[2] ראה באר היטב אבן העזר סי' סז ס"ק ב: "אם נכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה, אפילו באונס, מפסדת כתובתה ותוספת. מהרי"ט".

[3] ראה שו"ע אבן העזר סי' סז ס"ה: "כנסה בחזקת בתולה, ונמצאת בעולה, אפילו מנה אין לה". ובבית שמואל שם ס"ק ד: "משום דהוי מקח טעות". שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קיח: "תשובה לפנויה שזינתה כו', ובדבר אם צריכה את להגיד להבחור שירצה לישא אותך לאשה, ודאי את צריכה לגלות לו". שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קטז: "בדבר עלמה יתומה מתנהגת כעת בדרך הטוב והישר מאד, שזה איזה שנים נתפתתה לערל אחד וטימא אותה, ואחר כך נתחרטה על זה מאד ונעשית לבעלת תשובה גדולה, וכעת נכבדות ידובר לה עם אינו כהן, אבל יש לחוש מאד שאם יגלו לו לא ירצה בהשידוך וגם יהיה חרפה לה ולמשפחתה שעל ידי זה יתגלה קלונה ברבים כו'. אם נעשית לבעולה גמורה, הדין פשוט שמחוייבת לגלות לו קודם, וכתובתה רק מנה כו'. ואם לא הודיעה לו, אם כנסה בחזקת בתולה הוי מקח טעות, ואפילו מנה אין לה, ואף אם לא התנה בפירוש, מכל מקום הוי על כל פנים ספק מקח טעות". קובץ תשובות ח"א סי' קנט: "על דבר השאלה בנערה שנבעלה וכעת היא עומדת להנשא לבחור בן ישיבה, האם היא מחוייבת לספר להחתן על כך כו'. נראה לפי מה שכתב הרמב"ם (פי"ח מהלכות מכירה) 'אסור לרמות את בני אדם, היה יודע שיש בממכרו מום מודיע ללוקח', ובקרית ספר כתב 'אסור לרמות ונראה דהוי דאורייתא', ואין לך רמאות וגניבת דעת גדולה מזו, ובפרט שהמדובר הוא מחוג בני תורה שנפשם סולדת מזה". וכך הובא בשמו בספר שיעורי תורה לרופאים ח"ב עמ' 108, בענין בתולה שנבעלה ורוצה לשחזר את בתוליה על ידי פעולה רפואית כדי להסתיר את פגמה: "היא חייבת מן הדין לספר לחתן את האמת כפי שהיא, ובפרט שחז"ל קבעו שאין האשה כורתת ברית אלא עם זה שעשאה כלי, כמבואר במסכת סנהדרין (דף כב ע"ב), וכשהיא רוצה לטשטש את האמת, אסור לרופא לעזור לה בזה". שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שמ: "בבחורה מבית כשר שנכשלה בזנות, שיש מקום לומר שזוהי טעות שמקפיד בה, ועוד יש לחשוש שהכתובה פסולה כיון שכנסה בחזקת בתולה והיא בעולה, ואם כן נכשל באיסור דרבנן לשהות עם אשה בלא כתובה, על כן מודיעים אותו". וכן כתב בשו"ת אבן ישראל ח"ט סי' קלג.

[4] שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שמ: "נראה שמוכן לתת לה מאתיים ככל בתולה, ואינו רוצה שתתפרסם כבעולה כו', וכותב ונותן לה מדעתו מאתיים לכתובה כבתולה".

[5] שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קיח: "תשובה לפנויה שזינתה כו', אבל אינך צריכה להגיד לו בראיה והכרה דפעם ראשונה כו', ורק אחרי שתדעי שרוצה לישא אותך בברור שכבר אמר לך ודבר בדבר הנישואין, צריכה את לומר רק בזה שנזדמן איזה פעם בשעה שלא היה לך כובד ראש כל כך לעמוד נגד המפתה בדברי רצוי ופתוי הרבה ותיכף נתחרטת ומצטערת על זה שאירע דבר כזה, עד שיכיר מדבריך שאין לו לחוש שיארע גם כשתהא נשואה לו, ואז מאחר שהוא רוצה בך מפני שהכיר המעלות שלך לא יחזור בו בשביל זה שאירע איזה פעם מאחר שיכיר אותך לנערה שומרת תורה ומצותיה שיש להאמין שלא חשודה את שוב בזה ותהיי אשה מסורה לבעלה כדין התורה".

[בשו"ת מהרש"ם ח"ז סי' קנב כתב: "ועל דבר שאלתו בבתולה יתומה שזה איזה שנים הרתה וילדה לזנונים ומאז ועד עתה מתנהגת בצניעות וכעת נשתדכה מרחוק בלא הודע מזה ואם יוודע להחתן יבטל הקשר ועתה הגיע זמן הנישואין ושאל איך יתנהגו בהכתובה כו', באם שאפשר שיכתבו הכתובה כראוי לבעולתא, והקורא ישנה הקריאה בכל הנצרך ויקרא מנה ומאתים אף שלא נכתב כן". וראה ספר בנין חיים ח"א עמ' ריט שהביא מספר קב ונקי ח"ב סי' ת: "יש להעיר על דברי קדשו של המהרש"ם בתשובה הנ"ל, דלכאורה חוץ מפסול הכתובה יש לחוש למקח טעות כמבואר בשולחן ערוך אבן העזר סי' ס"ז סעיף ה', כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אפילו מנה אין לה, והוא מטעם מקח טעות כמבואר בבית שמואל שם, ואם כן למה דאג המהרש"ם רק לכתובה, ולמה לא חשש לביטול הקידושין ממש. ושמעתי ממורי וחמי הגרי"ש זצ"ל, שהמהרש"ם השיב רק על מה שנשאל, וכנראה שהמתעסקין בחתן ידעו בבירור שאין זה אצלו מקח טעות [בגלל מומין חמורין שיש בו וכדומה]" (וכעין זה כתב בקונטרס דרך תורה עמ' מה). גם בספר כסא משפט, טויבר, סי' קא עמ' שצג, תמה על דברי המהרש"ם וכתב "ואולי היה המעשה באופן שהיה ברי שאחר החתונה ימחול לה, אם כן הוא רק שאלה שהכניסו למצב של דיעבד". ובשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"ד סי' סט עמ' רנא כתב שהמהרש"ם "מיירי באופן שהיא כבר משודכת ולא סיפרה קודם השידוכין שהיא בעולה ואם תספר קודם הנשואין יתבטל על ידי זה השידוך ואיכא ליתומה צער גדול ובושה גדולה לכל המשפחה, אבל קודם השידוכין כתב באגרות משה או"ח ח"ד סי' קיח דבעלת תשובה קודם גמר השידוך צריכה לגלות לו שהיא בעולה, עיין שם. וצריך לומר דטעם האגרות משה הוא משום דסתם בעל מקפיד על בעולה ואיכא אונאת הבעל". וראה גם ספר משפטי יושר, פליישמן, ח"א עמ' נה-נו, שדן בדברי המהרש"ם הנ"ל].

[6] ראה קובץ תשובות (אלישיב) ח"ד אה"ע סי' קכא עמ' קעא ועמ' קעג.

[7] שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קטז אות ב: "אם אינה בעולה גמורה ועדיין בתוליה קיימים, אף שהערה בה או נבעלה שלא כדרכה כו', לענין כתובה מצאתי במנחת פתים (א"ע סי' ס"ו) דפשיטא ליה דכתובתה מאתים כיון דלענין קנס דינה כבתולה מן התורה כו'. וכל זה בנודע לבעלה מזה, אמנם הא קמיבעיא לי, היכא שהבעל לא ידע קודם הנשואין מזה, אם היה בזה מקח טעות כו', ואולי יש לומר בזה דהכל לפי הענין, דהרי העיד החתם סופר (שם סימן קל"ג) דעינינו רואות דרובן פרוצות בפניותן ונעשות לצנועות אחר נשואין עיין שם, ואם אמר כן רק על הסתם, מכל שכן היכא דאתחזקה בפנינו עוד קודם הנשואין לבעלת תשובה גמורה, וכגוונא דכתב חות יאיר שם לענין שפחה דאפשר גם בנתפתתה פעם אחד בדרך מקרה וידוע שכל ימיה היתה צנועה ומתנהגת בכשרות וגם אחרי כן רק שזאת הפעם נתפתתה ומקרה רעה היא וכבר כתבו הפילוסופים שהמקרה לא יתמיד עיין שם, בכהאי גוונא בודאי יש להכריע דלא הוי מקח טעות היכא דליכא טענה דבעי למטעם טעם בתולה, ועל כן בודאי לא נוכל לחייבה לגלות עונה היכא דהיא בטוחה בעצמה שרק מקרה היתה וכעת עומדת בצדקתה, כך נראה לעניות דעתי. וביותר היכא דיש בזיון לבני משפחה מזה כו' יש לצרף הא דגדול כבוד הבריות". וראה עוד אוצר הפוסקים אה"ע סי' סז ס"ק ד אותיות יז-יח.