א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
ברצוני לשאול מה עדיף למנהג חב״ד במקום שליחות אשר בו אין אפשרות לעשות את מנהג הכפרות עם תרנגול נפרד לכל אחד:
לעשות כפרות עם תרנגול אחד כאשר הרב מסובב את התרנגול מעל כמה אנשים באותו הזמן (השחיטה מתבצעת במקום אחר כמה שעות אח״כ), או כפרות עם מעטפת כסף שהולך ישירות לצדקה?
עוד שאלה, האם בית חב״ד נחשב כפתרון בכדי לתת את פדיון הכפרות לצורכו או צריך לתת לעניים בלבד?
במצב כזה אפשר לעשות כפרות עם תרנגול אחד לכמה אנשים ותרנגולת אחת לכמה נשים. בנוסף, את דמי הכפרות (מחיר עוף = מחיר עוף-שלם שנמכר בחנויות) יתן כל אחד לעניים[1].
את פדיון הכפרות אפשר לתת לכל בית חב"ד העוסק בין השאר גם בחלוקת סלי-מזון לנזקקים, הפעלת בית-תבשיל או אירוח נזקקים לסעודות שבת וחג.
[1] שוע"ר סי' תרה ס"ג-ד: "יש נוהגין לפטור כמה זכרים בתרנגול אחד וכמה נקבות בתרנגולת אחת כו'. ונוהגין ליתן הכפרות לעניים ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים".
