אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
יהודי המתארח במלון שיש בו גם דיירים גויים, האם רשאי בשבת לטלטל בפרוזדורי המלון?
הקונה פירות וירקות מחנות עם תעודת כשרות, האם יש הידור להפריש מהם תרומות ומעשרות?
לגבי תקיעת שופר במבצעים, האם חייבים לתקוע כל המאה קולות? או ניתן להסתפק בתשר"ת תש"ת תר"ת?
במבצע שופר אין צריך לתקוע מאה קולות. מאידך, בכדי לברך על התקיעות ולהוציא את השומעים ידי חובה, לא מספיק לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת. יש לתקוע שלושים קולות: ג' פעמים תשר"ת וכן תש"ת וכן תר"ת[1].
[1] ראה שוע"ר סי' תקצ ס"ב: "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע תר"ת תר"ת תר"ת כו'. ותיקנו חכמים כדי לצאת ידי כל הספיקות לתקוע תשר"ת ג' פעמים שמא התרועה היא גניחה ויללה ביחד, ואח"כ תש"ת ג' פעמים שמא התרועה היא גניחה לבד והיו היללות הפסק בין התרועה להתקיעה שלאחריה כו', ואח"כ תר"ת ג' פעמים שמא התרועה היא היללה לבד והיו הגניחה שבסדר תשר"ת הפסק בין התרועה לתקיעה שלפניה". ביאור הלכה סי' תקצג ס"ב: "ופשוט דהברכה על התקיעה אין רשאי לברך עד שיוכל לתקוע כל הסדרים". וראה גם כף החיים סי' תקפו ס"ק מ, שכמות התקיעות המינימלית היא "ג' פעמים תשר"ת וג' פעמים תש"ת וכו', שבזה יוצא ספק חיוב התקיעות מן התורה כמו שכתוב לקמן סימן תק"ץ סעיף ב'".
