לגבי תקיעת שופר במבצעים, האם חייבים לתקוע כל המאה קולות? או ניתן להסתפק בתשר"ת תש"ת תר"ת?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
לגבי תקיעת שופר במבצעים, האם חייבים לתקוע כל המאה קולות? או ניתן להסתפק בתשר"ת תש"ת תר"ת?
במבצע שופר אין צריך לתקוע מאה קולות. מאידך, בכדי לברך על התקיעות ולהוציא את השומעים ידי חובה, לא מספיק לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת. יש לתקוע שלושים קולות: ג' פעמים תשר"ת וכן תש"ת וכן תר"ת[1].
[1] ראה שוע"ר סי' תקצ ס"ב: "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע תר"ת תר"ת תר"ת כו'. ותיקנו חכמים כדי לצאת ידי כל הספיקות לתקוע תשר"ת ג' פעמים שמא התרועה היא גניחה ויללה ביחד, ואח"כ תש"ת ג' פעמים שמא התרועה היא גניחה לבד והיו היללות הפסק בין התרועה להתקיעה שלאחריה כו', ואח"כ תר"ת ג' פעמים שמא התרועה היא היללה לבד והיו הגניחה שבסדר תשר"ת הפסק בין התרועה לתקיעה שלפניה". ביאור הלכה סי' תקצג ס"ב: "ופשוט דהברכה על התקיעה אין רשאי לברך עד שיוכל לתקוע כל הסדרים". וראה גם כף החיים סי' תקפו ס"ק מ, שכמות התקיעות המינימלית היא "ג' פעמים תשר"ת וג' פעמים תש"ת וכו', שבזה יוצא ספק חיוב התקיעות מן התורה כמו שכתוב לקמן סימן תק"ץ סעיף ב'".