א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
שכן שנטע סמוך לגדר [מרשת ברזל] גפן, אני מקפיד לקצוץ מה שגדל לחצרי, האם זה מגביל אותי לשתול כחפצי בחצרי?
גדר[1] בגובה 80 ס"מ לפחות, אפילו עשויה מרשת (ובתנאי שאין בין חוט לחוט 24 ס"מ), אם עומדת ברוח מצויה[2], מותר לנטוע בצדה האחד כרם גפנים ובצדה השני לזרוע מין אחר. ובתנאי שיקפיד שלא יחדרו ענפים ועלים של הגפן בעד הגדר ויסככו מעל המין השני שבצד הגדר[3]. (כמו כן, אם מדובר בשורה של חמישה גפנים לפחות, יש להקפיד שלא יודלו זמורות הגפן על הגדר, כי אז תהפוך הגדר עצמה ל"עריס" שממנו צריך להרחיק ד' אמות כדי לזרוע מין אחר[4]).
[1] שו"ע יו"ד סי' רצו סמ"ה: "גדר שהוא גבוה י' טפחים כו' ה"ז מותר ליטע כרם בצדו מכאן וירקות בצדו מכאן. אפילו מחיצה של קנים, אם אין בין קנה לחבירו ג' טפחים, הרי זו מבדלת בין הכרם והירק כגדר".
[2] שוע"ר סי' שסב ס"ב: "שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה".
[3] שו"ע יו"ד שם סכ"ז: "כל הזורע תחת השריגים והעלים היוצאים מן הגפן, הרי זה קידש ואף על פי שהזרע רחוק מעיקר הגפן כמה אמות".
[4] שו"ע יו"ד שם סנ"ז: "הנוטע שורה אחת של ה' גפנים או יותר וערסן על גבי כותל גבוה י' וכיוצא בו, או שנטען בצד חריץ עמוק י' ורחב ד', הרי אלו נקראים עריס וצריך להרחיק מן העריס ד' אמות ואח"כ יזרע, כדרך שמרחיק מן הכרם. ומהיכן מודדין מעיקר הגדר שערסן עליו".
