אם אני שותלת באדנית מתחת גג 2 סוגי צמחי תבלין. האם יש חשש לכלאיים?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אם אני שותלת באדנית מתחת גג 2 סוגי צמחי תבלין. האם יש חשש לכלאיים?
[1] הגרש"ז אוירבך במעדני ארץ כלאים פ"א סוף ה"ד.
[2] שו"ע יו"ד סימן רצז סעיף א: "ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב. אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב, מכין אותו מכת מרדות".
[3] ראה רמב"ם הלכות מעשר פרק א הלכה י: "אילן שנטעו בתוך הבית פטור ממעשרות שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה, ויראה לי שהוא חייב במעשרות מדבריהם". על פי זה כתב הגרצ"פ פרנק בהר צבי על הש"ס ח"ה קדשים מנחות סט, ב עמ' קד: "ומהאי טעמא כלאים נמי אף על גב דמיעטינהו קרא, מכל מקום מדרבן יש איסור גם בזריעה בבית".
[4] שו"ע שם סל"ד: "מיני ירקות שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט, מותר לזרוע מהם אפילו חמשה מינים בתוך ערוגה אחת, שהיא ששה על ששה טפחים, והוא שיזרע ד' מינים על ד' רוחות הערוגה ואחת באמצע, וירחיק בין מין ומין כמו טפח ומחצה, כדי שלא יינקו זה מזה".
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?