מי שיש לו רק מכנס אחד, האם מותר לכבסו בתשעת הימים?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מי שיש לו רק מכנס אחד, האם מותר לכבסו בתשעת הימים?
[1] משנה ברורה סי' תקנא ס"ק כט: "ומי שאין לו אלא חלוק אחד יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת".
[2] שו"ע או"ח סי' תקנא ס"ג: "שבוע שחל בו תשעה באב אסורים לספר ולכבס כו', ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור".
[3] על פי ספר המנהיג הלכות תשעה באב: "וכתב רבינו היי ז"ל שאם נזדמן לאשה טבילתה בזמנה בשבת שחל להיות ט' באב בתוכה ואין לה בגדים להחליף וכן אם נטנפו כליה מותרת לרחוץ ולכבס כבחולו של מועד, דלא אסירא רחיצה באותה שבת, ועוד תנן [מו"ק י"ד ע"א] אילו מכבסין במועד הזבין והזבות נידות ויולדות וכל העולים מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין, וכן אם אין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד, וכן אם נטנפו בגדיו ואין לו כדי להחליף. ואני מוסיף על דבריו, השתא בט' באב שאסור להושיט אצבעו קטנה במים, התירו טבילת נידה בזמנה דתנן [תענית י"ג ע"א] כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ליום הכיפורים, לרחוץ ולכבס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה לא כל שכן דשרי ואין ספק בדבר".
[4] שו"ע סי' תקנא ס"ד: "חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת, מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו, ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום ה' ויום ו'".
[5] שו"ע שם. וראה מגן אברהם שם ס"ק לה ופרי מגדים שם, שגם "ליש אומרים בסעיף ד' דמקרי שבוע שחל ט' באב", זהו רק "לענין לספר ולכבס שהוא מדינא, אבל בשר ויין וכדומה שהוא ממנהגא בזה כולי עלמא מודים שאין לו דין שבוע שחל ט' באב".
[6] אליה רבה סי' תקנא ס"ק כח: "וט' באב שחל בשבת ונדחה עיין בש"ע סעיף ד', ועיקר כפוסקים שאין לו דין שבת שחל ט' באב, וכן פסק רבינו ירוחם [קסד ע"ב]".
פה ניתן להקדיש.
תוכן