לביהכנ"ס מגיעים 2 בנים לומר קדיש על אבא שלהם שהיה כהן. הראשון הינו ממזר (נולד מהכהן בעוד אימו לא התגרשה מהנישואין הראשונים), והשני נולד אחרי שאימו קיבלה גט אך הוריו כהן וגרושה (חלל). איך להתיחס בעניין עליה לתורה, כניסה לבית עלמין, ברכת כהנים וכו'?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
לביהכנ"ס מגיעים 2 בנים לומר קדיש על אבא שלהם שהיה כהן. הראשון הינו ממזר (נולד מהכהן בעוד אימו לא התגרשה מהנישואין הראשונים), והשני נולד אחרי שאימו קיבלה גט אך הוריו כהן וגרושה (חלל). איך להתיחס בעניין עליה לתורה, כניסה לבית עלמין, ברכת כהנים וכו'?
[1] שו"ע אה"ע סי' ז סי"ד: "כהן שבא על אחת מהעריות כו' ונתעברה מביאה ראשונה, אין הולד חלל, אבל עשאה זונה. ואם חזר ובא עליה, הוא או כהן אחר, הולד חלל". בנידון דידן, לא ידוע האם הבן הראשון נולד מביאה ראשונה, ועל כן הוא ספק חלל.
[2] ראה שו"ע אה"ע סי' ז סי"ב: "כהן הדיוט שבא על הזונה או על הגרושה כו' הרי אלו נתחללו לעולם, ואם הוליד ממנה כו' הולד בין שהוא זכר בין שהוא נקבה, חלל".
[3] חלקת מחוקק שם ס"ק כד: "כבר כתבו האחרונים דאין נפקותא לדידן, דמאחר דהולד ממזר מכל העריות הוא גרע מחלל". וראה שוע"ר סי' קכח סנ"ה: "החלל דהיינו הנולד מאיסורי כהונה שהן גרושה זונה חללה אינו נושא כפיו לפי שאינו בכיהונו והרי הוא כזר לכל דבר".
[4] שו"ע אה"ע שם ס"כ: "חלל של תורה דודאי, הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן, אף על פי שהם בני אהרן, עד שיהיו בכיהונם".
[5] הט"ז אה"ע שם ס"ק יד שהנפק"מ בין ממזר כהן לחלל הוא לענין טומאת מתים: "אין הולד חלל. קשה, דהא עכ"פ ממזר הוא. וי"ל דנפק"מ לענין אכילת תרומה ולענין טומאת מת יש ספק בממזר כהן".
פה ניתן להקדיש.
תוכן