בן ארץ ישראל הנוסע לחג למדינה בחו"ל, האם צריך לחגוג יומיים כמנהג המקום או רק יום אחד כמנהג ארץ ישראל? מה הדין לגבי הנחת תפילין בחג שני? והאם יש חילוק בין רווק הנוסע לעזרה בשליחות לבין משפחה שלימה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בן ארץ ישראל הנוסע לחג למדינה בחו"ל, האם צריך לחגוג יומיים כמנהג המקום או רק יום אחד כמנהג ארץ ישראל? מה הדין לגבי הנחת תפילין בחג שני? והאם יש חילוק בין רווק הנוסע לעזרה בשליחות לבין משפחה שלימה?
ינהג בחוץ לארץ כמנהג המקום, ובכל הדברים, ואין הבדל בין רווק לבין הנוסע עם אשתו[1].
[1] ראה שוע"ר מהדו"ב סי' א ס"ח: "עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יום טוב". וראה שער הכולל פ"א אות ב שזוהי משנתו האחרונה של אדה"ז לגבי מה שכתב בהלכות יום טוב סי' תצו. ובספר המלך במסיבו ח"ב עמ' רה אמר הרבי ביחס להוראתו הכללית לשאול "רבנים" בענין זה: "הרי לא אמרתי איזה רב, יכולים לבחור את הרב בעל שער הכולל, שהרי הוא היה רב".