א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בן ארץ ישראל הנוסע לחג למדינה בחו"ל, האם צריך לחגוג יומיים כמנהג המקום או רק יום אחד כמנהג ארץ ישראל? מה הדין לגבי הנחת תפילין בחג שני? והאם יש חילוק בין רווק הנוסע לעזרה בשליחות לבין משפחה שלימה?
ינהג בחוץ לארץ כמנהג המקום, ובכל הדברים, ואין הבדל בין רווק לבין הנוסע עם אשתו[1].
[1] ראה שוע"ר מהדו"ב סי' א ס"ח: "עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יום טוב". וראה שער הכולל פ"א אות ב שזוהי משנתו האחרונה של אדה"ז לגבי מה שכתב בהלכות יום טוב סי' תצו. ובספר המלך במסיבו ח"ב עמ' רה אמר הרבי ביחס להוראתו הכללית לשאול "רבנים" בענין זה: "הרי לא אמרתי איזה רב, יכולים לבחור את הרב בעל שער הכולל, שהרי הוא היה רב".
