מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
מניין שנמצא במבנה שאינו מוגן ולכן הס"ת נמצא דרך קבע במקום אחר באותו בניין ולוקחים את הס"ת כל פעם שצריך למקום המניין ויש ארון קודש. האם מותר לטלטל את הס"ת במצב זה לסליחות בשביל פתיחת הארון? ומה יהיה הדין לכל נדרי? ובליל שמח"ת שלא נוהגים לקרוא בתורה?
[1] שכן אין זה טלטול לכבוד הס"ת אלא לכבוד הציבור, משא"כ בטלטול לצורך קריאה בס"ת.
[2] ראה מטה יהודה או"ח תקפד אות ד: "כיון שהכל הוא רשות אחת ליכא גנאי לספר תורה".
[3] לענין טלטול ספר תורה מבית לבית כתב הרמ"א בסי' קלה סי"ד ש"אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם מותר", וכתב על זה המגן אברהם שם ס"ק כב: "דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת", והיינו שאם יש ארון קודש קבוע באותו מקום מותר לטלטל גם לצורך פעם אחת ו"יום או יומים" לאו דוקא. וכן פירש המגן גבורים שם: "יום או יומיים לאו דוקא והעיקר תלוי אם מכין להם מקום".
וכך מתואר ביומן 'חודש תשרי בבית חיינו' עמ' 19, שבשנת תשי"ח התפלל הרבי עם הציבור בליל יום כיפור באותו חלק של 770 שהיה נקרא אז "שאלאש", וכיון ששם "לא היו ספרי תורה בארון" – "הלכו להביא מבית הכנסת למעלה" לתפילת כל נדרי.
