טיפול בברווזים בשבת

[1] ראה שוע"ר סי' שח סס"ח-סט: "בשר חי אפילו תפל שאינו מלוח כלל מותר לטלטלו מפני שראוי לאכילת אדם שיש בני אדם שדעתם יפה וכוססין בשר חי כו'. אבל בשר קשה שאינו ראוי לכוס אותו אסור לטלטלו. והוא הדין שאר דברים כיוצא בו כגון שומן חי צונן שאף שראויין לכלבים הרי אינן עומדים לכלבים אלא לאכילת אדם למוצאי שבת ובשבת אינן ראוין לו לכלום. אבל בשר תפוח (פירוש שמסריח) מותר לטלטלו מפני שראוי לכלבים ועומד לכלבים. דג מלוח מותר לטלטלו ושאינו מלוח אסור מפני שאינו ראוי לשום אדם ואינו עומד להשליכן לכלבים".

לעומת זאת ביצים שראויים לאכילת אדם, אפילו על ידי הדחק, ואפילו רק למיעוט בני אדם, מותרים בטלטול. כמבואר בשוע"ר סי' שי ס"ב: "כל דבר הראוי לאכילה בשבת אין בו דין מוקצה כו', וכן ביצים שנתנן תחת התרנגולת לגדל אפרוחים מותר לטלטלן".

וראה פסקי תשובות סי' שח אות מה.

[2] שוע"ר סי' שח סט"ו: "כל מוקצה אינו אסור אלא לטלטלו כדרכו בחול דהיינו בידיו אבל מותר לטלטלו בגופו כמו שיתבאר בסי' שי"א וזהו נקרא טלטול כלאחר יד שהוא בשינוי מדרך החול ולכן מותר לטלטל מוקצה ברגליו לפנותו לכאן ולכאן דרך הילוכו לצורך מקומו או אפילו לצורך המוקצה עצמו כדי להצניעו (עיין סי' שי"א) ואין צריך לומר שמותר לטלטל מוקצה ע"י נפוח שאין לך טלטול כלאחר יד גדול מזה".

[3] שוע"ר סי' שח ס"ח: "ובעלי חיים כו' אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם כו' וזהו הנקרא מוקצה מחמת גופו".

[4] שוע"ר סי' שח סע"ט: "כל בהמה חיה ועוף מדדין אותם ברשות היחיד דהיינו שאוחז בצוארן ובצדדין ומסייען ומנענע רגליהן שילכו ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ שמוקצים הם ואסורים בטלטול ואף על פי שכל מוקצה כשם שאסור לטלטל כולו כך אסור לטלטל מקצתו אעפ"כ התירו לו לדדות אותם משום צער בעלי חיים אם הבעלי חיים צריכים לכך אבל אם אינם צריכים לכך אסור אפילו לדדות אותם ותרנגולת אסור אפילו לדדות אותה אפילו היא צריכה לכך מפני שהיא מגבהת עצמה כשמדדים אותה ונמצא זה מטלטל את כולה וזה לא התירו משום צער בעלי חיים אבל מותר לדחות אותה מאחוריה בידים כדי שתכנס ללול אם ברחה ממנו".

[5] כנ"ל הערה 2.