מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
האם זה בסדר לזרוק חמץ לפח ציבורי, כי זה מקום שלא שייך לאדם מסויים? האם אני מכשיל את עובדי העירייה שיפנו את הפח במהלך הפסח?
מעיקר הדין מותר להשליך חמץ קודם זמן הביעור למקום מופקר שכל אדם יכול לקחתו משם, כגון פחי אשפה ציבוריים, ושוב אינו עובר על בל יראה ובל ימצא[1].
אך על פי דברי הפוסקים, יש לחשוש שבכך עלולים להיכשל עובדי העירייה היהודיים בבל יראה ובל ימצא בשעה שיגביהו את האשפה לפנותה בתוך הפסח, כי הללו מן הסתם אינם יודעים לכוון במפורש לא לזכות בחמץ זה[2].
לכן, הטוב ביותר הוא לשפוך על החמץ חומר פוגם כלשהו קודם זריקתו לאשפה הציבורית.
[1] שוע"ר סי' תמה ס"א: "אם קודם שהגיע זמן הביעור הוציא החמץ מרשותו והפקירו והניחו במקום שהוא מופקר לכל כגון בדרכים וברחובות שרשות לכל אדם לעבור שם וליטול החמץ אפילו אם לא נטלו שום אדם והרי הוא מונח שם כל ימי הפסח ובעליו רואין אותו מונח שם אין צריך לבערו כיון שאינו שלו שכבר הפקירו וגם מונח במקום שאינו שלו והתורה אמרה בכל גבולך וגבול זה אינו שלו אלא הפקר לכל".
[2] ראה ביאור הלכה סי' תמו ס"א ד"ה בביתו: "כתב הריב"ש בסי' ת"א מצא חמץ ברשות הרבים אסור לו להגביהו דמשעה שהגביהו קנאו ועובר עליו בבל יראה ואפילו אין דעתו לזכות בו אלא מגביהו כדי לסלקו ממקום שרבים עוברים עליו כדי שלא יכשלו בו נמי אסור, ע"ש טעמו".
