א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם מותר לזרז לידה באמצעים טבעיים (רפלקסולוגיה וכד') כשעבר התאריך, ללא סיבה רפואית אלא כדי להימנע מלידה ביוה"כ? (התאריך המשוער חל בו' בתשרי)?
זירוז לידה הנעשה באמצעות פעולה מכוונת ובלתי שגרתית, בין טבעית ובין שאינה טבעית, אינו לרוח התורה[1]. אלא אם כן יש לכך סיבה רפואית אובייקטיבית (גופנית או נפשית, של האישה או של העובר)[2].
הרצון לא ללדת בשבת או חג אינו מהווה היתר הלכתי לזרז את הלידה[3].
אמנם, יש שהתירו לזרז את התהוות הצירים באמצעות פעולות טבעיות שמקובל לעשותן גם למטרות אחרות, כגון: הליכה, עלייה במדריגות, שתיית תה צמחים, רפלקסולוגיה, יחסי אישות. למעט פעולות המיועדות במיוחד לזירוז לידה כגון: הורמונים, סטריפינג, דיקור סיני[4].
ידוע שיחסי אישות מזרזים את הלידה, וזה לא נאסר בתקופת סיום ההריון, ואדרבה נאמר בגמרא שזה מועיל לאישה ולוולד. מכאן יש ללמוד שכל פעילות והתנהגות טבעית ושגרתית, כגון הליכה, עלייה במדריגות, בצורה הרגילה והקבועה (לא מאומצת מדי במכוון) אינה בכלל הנ"ל ומותרת.
יש כאלו שהתירו כל דבר טבעי שטוב כללית ואנשים עושים אותו בלאו הכי – מותר, כגון: הליכה, מדריגות, שתיית תה צמחים, רפלקסולוגיה, עיסויים. כעין מאכל בריאים שמותר בשבת בסי' שכח. (אורות הטהרה, תשובות והנהגות)
לעומת זאת כדור, דיקור סיני, וכדומה, אסור.
[1] ראה מענה הרבי בשלחן מנחם ח"ו עמ' לג: "למה להתערב בסדר הזמנים דהקב"ה והרי טוב שתהיה לידה טבעית ובזמנה".
בספר הקנה (דף מז, ב) איתא שהנותן קמיע לאשה שתלד מוקדם גורם רעה לה ולוולד, אפשר והיה הוולד צריך להיוולד במילוי ירח וטוב לו, וכעת בגלל הזירוז רע לו. ע"כ.
בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' עד כתב, שכאשר מזרזים את הלידה מפסידים את הסייעתא דשמיא לא הסתכן. ע"כ. גם בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קפד, הביא שזירוז לידה מזיק פעמים רבות לוולד בגשמיות. ע"כ.
בספר תורת היולדת פרק א' הביא בשם הגרי"ש אלישיב שממה שכתוב באבות (ד, כד) "על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד", משמע שיש להשאיר את זמן הלידה לבורא עולם ולא להתערב בזה כשאין פיקוח נפש. ע"כ.
[ועיין עוד: זוהר הקדוש מדרש הנעלם פרשת וירא דף קיז, ב; כתבי האריז"ל שער רוח הקודש תיקון ד; דברי תורה מונקאטש ח"ג סי' ל; שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קה אות ו; הליכות שלמה דיני תשעה באב עמ' תנ; קובץ בית הלל מט, עמ' פג].
[2] שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שפט.
[3] שיעורי טהרה, גרוס, עמ' תרעה.
[4] שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תתצד. שיעורי טהרה עמ' תרעו. אורות הטהרה עמ' 417.
שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שפט – מביא כל הדעות.
