מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
אני נוסע מניו-יורק לארץ ישראל בה' מרחשון. בח"י מרחשון אני נוסע מהארץ לאוקרינה. מתי אני מתחיל לומר ותן טל ומטר? ומה אני עושה באוקרינה?
כיון שאתה מגיע מחוץ לארץ לארץ ישראל לקראת ז' מרחשון על דעת לצאת שוב לחוץ לארץ לפני שמתחילים לשאול שם גשמים, החל מליל ז' מרחשון תתחיל לומר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת שומע תפילה (אבל בברכת השנים תמשיך לומר "ותן ברכה"), וכך תמשיך גם לאחר שתצא שוב לחוץ לארץ עד שיתחילו לשאול שם מטר[1].
[1] בקצות השלחן סי' כא ס"י כתב: "בן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ ובן חוץ לארץ שנמצא בארץ ישראל כל אחד ישאל כבני העיר שנמצא בה, ואם התחיל לשאול בארץ ישראל בז' במרחשון ואחר כך יצא לחוץ לארץ שואל והולך כבני ארץ ישראל". והוא על פי דברי הברכי יוסף סי' קיז אות ה.
והרבי בשולחן מנחם ח"א עמ' רלב העיר על כך: "צריך עיון גדול מפני מה לא פסקו שבדעתו לחזור – במשך ימי הגשמים – ישאל מטר בשומע תפילה כיחיד". ומשמעות דבריו שהמגיע מחוץ לארץ לארץ ישראל לפני ז' במרחשון ודעתו לחזור לחוץ לארץ קודם ששואלים שם גשמים – גם בעודו בארץ ישראל לא ישאל מטר החל מז' במרחשון אלא בשומע תפילה, וכך ימשיך גם בחוץ לארץ עד שיתחילו לשאול שם גשמים. וכן פסקו למעשה: שו"ת באר משה ח"ז דיני בני א"י וחו"ל סי' קיז אות יא; הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה תפילה פ"ח סעיף כא והערה 78.
וראה עוד: שו"ת יחוה דעת ח"א סי' עג; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' נה.
