אני נוסע מניו-יורק לארץ ישראל בה' מרחשון. בח"י מרחשון אני נוסע מהארץ לאוקרינה. מתי אני מתחיל לומר ותן טל ומטר? ומה אני עושה באוקרינה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני נוסע מניו-יורק לארץ ישראל בה' מרחשון. בח"י מרחשון אני נוסע מהארץ לאוקרינה. מתי אני מתחיל לומר ותן טל ומטר? ומה אני עושה באוקרינה?
כיון שאתה מגיע מחוץ לארץ לארץ ישראל לקראת ז' מרחשון על דעת לצאת שוב לחוץ לארץ לפני שמתחילים לשאול שם גשמים, החל מליל ז' מרחשון תתחיל לומר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת שומע תפילה (אבל בברכת השנים תמשיך לומר "ותן ברכה"), וכך תמשיך גם לאחר שתצא שוב לחוץ לארץ עד שיתחילו לשאול שם מטר[1].
[1] בקצות השלחן סי' כא ס"י כתב: "בן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ ובן חוץ לארץ שנמצא בארץ ישראל כל אחד ישאל כבני העיר שנמצא בה, ואם התחיל לשאול בארץ ישראל בז' במרחשון ואחר כך יצא לחוץ לארץ שואל והולך כבני ארץ ישראל". והוא על פי דברי הברכי יוסף סי' קיז אות ה.
והרבי בשולחן מנחם ח"א עמ' רלב העיר על כך: "צריך עיון גדול מפני מה לא פסקו שבדעתו לחזור – במשך ימי הגשמים – ישאל מטר בשומע תפילה כיחיד". ומשמעות דבריו שהמגיע מחוץ לארץ לארץ ישראל לפני ז' במרחשון ודעתו לחזור לחוץ לארץ קודם ששואלים שם גשמים – גם בעודו בארץ ישראל לא ישאל מטר החל מז' במרחשון אלא בשומע תפילה, וכך ימשיך גם בחוץ לארץ עד שיתחילו לשאול שם גשמים. וכן פסקו למעשה: שו"ת באר משה ח"ז דיני בני א"י וחו"ל סי' קיז אות יא; הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה תפילה פ"ח סעיף כא והערה 78.
וראה עוד: שו"ת יחוה דעת ח"א סי' עג; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' נה.