הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
סבתא שלי מצד האמא נפטרה לפני שבוע. אני עתידה ללדת בעזרת ה' בעוד חודשיים בן. אמא שלי וסבא שלי כמובן בשנת אבל. רציתי לדעת מה ההלכות והדינים לגבי חגיגת ברית באולם מבחינתם עם/בלי מוסיקה. האם הם יכולים להשתתף בברית? האם לעשות באולם או עדיף בית כנסת? מה מבחינת שירים וכו'?
[1] שו"ע יו"ד סי' שצא ס"ב ברמ"א: "סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה כו'. ויש אוסרין בסעודת ברית מילה. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה". וכתב ערוך השולחן שם ס"י: "ונלע"ד במקום ההכרח יש לסמוך על דיעות המקילות דהלכה כדברי המיקל באבל, ובשמחת בניו ונכדיו וודאי מותר".
וכן הורה הגר"מ ברנדסדורפר להתיר לסבא להשתתף בסעודת פדיון הבן של נכדו גם בתוך י"ב חודש על אביו או אמו – ספר היכל הוראה ח"ג עמ' ערב.
[2] שו"ת הרדב"ז ח"ח סי' ר: "בראובן שמת אביו ונולד לו בן בתוך השנה, אם מותר לעשות סעודה של שמחה או לא כו', סעודה שלאחר המילה היה מותר, ובלבד שלא יביא כלי זמר ומיני ניגון, דאפושי בשמחה אסור".
[3] שו"ע יו"ד סי' שצא ס"ב: "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום. על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש".
