יהודי שחטא כלפי יהודי שני בגיל ילדות או נערות, כגון שגנב ממנו או הכהו ח"ו, ולאחר שנים רבות נזכר ומתחרט על כך, אך אינו מכיר ויודע מיהו או היכן נמצא אותו אדם שחטא כלפיו בעבר, כיצד עליו לנהוג שבמקרה שכזה?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
יהודי שחטא כלפי יהודי שני בגיל ילדות או נערות, כגון שגנב ממנו או הכהו ח"ו, ולאחר שנים רבות נזכר ומתחרט על כך, אך אינו מכיר ויודע מיהו או היכן נמצא אותו אדם שחטא כלפיו בעבר, כיצד עליו לנהוג שבמקרה שכזה?
[1] שו"ע חו"מ סי' שמט ס"ג. שוע"ר סי' שמג סי"א.
[2] שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קעז.
[3] כן כתב שו"ת שבות יעקב שם בשם ספר חסידים סי' תרצב. וכן משמע בט"ז סי' שמג ס"ק ב ש"לפנים משורת הדין" צריך לשלם כשיגדיל "כי כשורא לצלמא" דהיינו הכל.
[4] ראה שוע"ר הלכות גזלה ס"ז שמחילה מועילה בתשלומי גזלה.
[5] שוע"ר הלכות גזלה ס"ו.
[6] שוע"ר הלכות גזלה ס"ח.
[7] שוע"ר דיני מדות ומשקלות סט"ז.
[8] רמב"ם הלכות תשובה פ"א ה"א. שם פ"ב ה"ט. שוע"ר הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם ס"ו.
[9] ערוך השולחן או"ח סי' תרו ס"א. חפץ חיים הלכות לשון הרע סוף כלל ד ובבאר מים חיים שם אות מט.
פה ניתן להקדיש.
תוכן