השבת גניבה ונזק

שאלה:

יהודי שחטא כלפי יהודי שני בגיל ילדות או נערות, כגון שגנב ממנו או הכהו ח"ו, ולאחר שנים רבות נזכר ומתחרט על כך, אך אינו מכיר ויודע מיהו או היכן נמצא אותו אדם שחטא כלפיו בעבר, כיצד עליו לנהוג שבמקרה שכזה?

תשובה:


  • ילד שגנב או עשה שאר נזקים שיש בהם חיוב ממון, מעיקר הדין אינו חייב לעשות על כך תשובה ולשלם בבגרותו (אלא אם כן גנב חפץ מסוים שעדיין נמצא ברשותו בעין), אולם כדאי לו לקבל על עצמו משהו בתור תשובה וכפרה[1], כלומר לשלם תשלום סמלי כפיצוי[2]. ויש שכתבו שאם רוצה לנהוג במידת חסידות ו'לפנים משורת הדין' ישלם הכל[3]. לחילופין, אפשר כמובן לקבל מחילה מהנגנב או הניזק[4].

  • נער (= החל מגיל בר מצוה) שגנב או עשה שאר נזקים שיש בהם חיוב ממון, חייב מן הדין להשיב את הגזילה עצמה או את תמורתה ולשלם את הנזקים שעשה, גם אם עברו הרבה שנים והנגנב או הניזק כבר התייאשו[5]. אם אינו מוצא את הנגנב/הניזק כדי לשלם לו, חייב לעשות 'צרכי רבים' כגון לתרום בקביעות לבית תבשיל וכדומה[6], ואם כי אין זו כפרה הגונה מכל מקום יש בזה תועלת עבורו[7].

  • העצה האמורה לעסוק ב'צרכי רבים', מתייחסת רק לענין תשלום ממון שחייב לחבירו, אבל לענין חובת בקשת המחילה על הצער שציער אותו (שהיא חובה נוספת על תשלום הממון שחייב כל גנב או מזיק[8], והוא הדין בשאר פגיעות שבין אדם לחבירו שלא קיימת בהן חובת תשלום ממון אלא בקשת מחילה), לא מועילה עצה זו אלא צריך דוקא לקבל מחילה מהנפגע, לכן עליו להשתדל למצוא את הנפגע ולבקש את סליחתו[9].

  • יש לציין שבשונה מבזמנים עברו – כיום בהרבה מקרים קיימת אפשרות לאתר את הנפגע גם אחרי שנים רבות. לדוגמא, מי שפגע בצעירותו בחבר לספסל הלימודים ואינו זוכר אפילו את שמו, יוכל לנסות להיזכר על ידי שישיג את רשימת התלמידים הקיימת במשרדי אותו מוסד, או על ידי בירור אצל כמה מחבריו שלמדו איתו באותה תקופה, כמו כן את מיקומו יוכל לאתר לרוב על ידי מספר בירורים טלפוניים וכדומה.



מקורות:

[1] שו"ע חו"מ סי' שמט ס"ג. שוע"ר סי' שמג סי"א.


[2] שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קעז.


[3] כן כתב שו"ת שבות יעקב שם בשם ספר חסידים סי' תרצב. וכן משמע בט"ז סי' שמג ס"ק ב ש"לפנים משורת הדין" צריך לשלם כשיגדיל "כי כשורא לצלמא" דהיינו הכל.


[4] ראה שוע"ר הלכות גזלה ס"ז שמחילה מועילה בתשלומי גזלה.


[5] שוע"ר הלכות גזלה ס"ו.


[6] שוע"ר הלכות גזלה ס"ח.


[7] שוע"ר דיני מדות ומשקלות סט"ז.


[8] רמב"ם הלכות תשובה פ"א ה"א. שם פ"ב ה"ט. שוע"ר הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם ס"ו.


[9] ערוך השולחן או"ח סי' תרו ס"א. חפץ חיים הלכות לשון הרע סוף כלל ד ובבאר מים חיים שם אות מט.