ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

השגת גבול בעבודת השליחות

לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש

תשובה »

הנצחה ועילוי נשמה

שאלה:

האם ישנו מושג ביהדות – [בנוסף לעילוי נשמה שאותו עושים ע"י כפי שהגמרא אומרת ברא מזכי אבא היינו שהבן נחשב כ'זרוע מבצעת' ונציגות של הנפטר בעולם הזה. ולכן כל מצווה, מעשה טוב, הנהגה טובה ומעשה חסד שהבן עושה נחשב כאילו האבא ממש עשאו, ומצטרף לחשבון מעשיו הטובים שעשה ועומד לזכותו בדינו. שזה בעיקר ע"י:  •       לימוד משניות •       נתינת צדקה •       קדיש – מאחר וכנ"ל הבן הינו 'הזרוע המבצעת' של האב בעולם וביהדות אחד הדברים העיקריים והיסודיים הוא 'קידוש שם שמים ברבים' לכן הדרך הטובה ביותר לעזור להורה לקדש שם שמים ברבים הינו ע"י אמירת קדיש במניין שבכך גורם לאנשים לענות 'אמן יהא שמיא רבה' ומקדש ומקלס שם שמים. בנוסף לזכויות ע"י הצאצאים, על ידי כך שייעשו מעשים טובים בעולם (לאו דווקא ע"י הצאצאים, גם ע"י זרים) שנעשו כתוצאה מפטירת הנפטר ייחשב הדבר כזכות לנפטר ויעמוד ג"כ לזכותו בדין.  (אך בדיוק כפי שלא ניתן להעביר עבירות מהאחד לשני כך לא ניתן להעביר זכויות ומעשים טובים מאחד לשני ולזקוף מעשה שאדם עשה לזכותו של אדם שני, לכן הכוונה בעשיית מעשה טוב לזכות אדם אחר היא לא זכות המעשה הטוב עצמו אלא הזכות בגרימת המעשה טוב היא שנזקפת לזכותו)] – של הנצחת הנפטר, היינו לא רק מעשים טובים שיכול להיות שלא בדיוק נשארים (במובן הגשמי) לנצח ולאחר משך זמן נשכחים מהלב ומהדעת, אלא גם עניינים גשמיים שפשוט מנציחים את זכר הנפטר. שאלתי היא: א. האם אכן מובא בספרים מושג שכזה? ואם כן מה ההגדרה הנכונה שלו? ומה מחלק אותו מעילוי נשמה? ואיך הדרך הנכונה באמת למצוא (כשיש הגבלת תקציב וכד') את הדבר הנכון ביותר לעשות הן לעילוי נשמה והן להנצחת הנשמה?

תשובה:

תורה, מצוות ומעשים טובים שעושים צאצאיו של הנפטר מועילים לנשמתו. מצאנו גם שיש ענין להנציח את שמו על חפצי מצוה שנתרמו לעילוי נשמתו – כגון על מעיל הספר תורה, על פרוכת ארון הקודש, או על ספרי קודש, וזאת בכדי שהמשתמשים בחפצי מצוה אלו יזכרו את הנפטר ויכוונו בקיום המצוה לעילוי נשמתו. אך לא מצאנו שעצם הנצחת שם הנפטר על מצבה וכדומה – כשאין בכך צורך או תועלת למצוה – מועילה לנשמתו[1].


מקורות:

[1] ראה ספר אהבת חסד ח"ב פט"ו בהערה: "יש אנשים שרוצים לעשות יד ושם לזכר עולם על נשמת אבותיהם ועושים להם מצבה של אבן שיש יקרה ומפותחת בפיתוחי חותם באותיות מוזהבות וכדומה ציורים ופרחים הרבה ויש שמוסיפין לזה נטיעות יפות וכדומה מתענוגי בני האדם ומפזרין על אלו הענינים ממון הרבה וחושבין שזה עושין נחת רוח גדולה לנשמת הנפטר. וכמה טעות טועין אלו האנשים במחשבה הזו, כי באמת נפש הנפטר אחר פרידתו מן העולם הזה הוא מכיר שם בעולם האמת את התכלית הנרצה של תורה ומצות כי הוא רואה שזו היא הסחורה היקרה המהלכת שם בכל העולמות ועבורם יתענג האדם לאור באור החיים ואז יקר מפז אצלו איזה מצוה קלה שעשה בעוה"ז ומתמרמר הרבה על עצמו על שכלה ימי חייו בהשגת תענוגי הבל וכבוד המדומה שהוא צריך לתת דין וחשבון עליהם, וא"כ מה נחת רוח יוכל להגיע לו כשרואה שבניו שכלה עליהם כל כוחותיו וחשב עליהם בחייו שהם יצילו אותו מן הדין בפעולותיהן הנאות והישרות ולבסוף הם מוסיפין עוד תענוגי הבל כאלה. ויותר טוב היה להם שישימו מצבה שאינה יקרה כל כך ובאותיות פשוטות ולא מוזהבות ובלי ציצים ופרחים ובלי נטיעות (אבל עצם המצבה הוא ענין נצרך לנפש המת כמ"ש רז"ל בשקלים), ויתר ההוצאות שנופלין ע"ז היה להם לקנות ש"ס וליתנו לבהמ"ד ויכתבו עליו שהוא לזכר נשמת אבותיהם או לעשות מזה גמ"ח קבוע לזכר נשמת אבותיהם ובזה היה מתעלה נפשם מאד למעלה כי מכל הלואה והלואה שניתוסף להם מ"ע דאורייתא ממילא ניתוסף זכות לאבותיהם ג"כ, כמו שכתב בספר יש נוחלין דזכויות ומצות שעושה הבן אחר מיתת אביו הוא כפרה לנפש אביו אף על פי דמנפשיה קעביד, וכתב ע"ז בנו בעל השל"ה וז"ל ולא זו בלבד שמציל את אביו מדינה של גיהנם ומתיר אותו מן היסורין אלא אף זו שמכניסו אח"כ לגן עדן ונותנו במחיצת הצדיקים כדאיתא בזוהר סוף פרשת בחוקתי בן יכבד אב אף על גב שמת מחויב יותר לכבדו דכתיב כבד את אביך דאם אותו הבן הולך בדרך רע ומכשול ודאי מבזה לאביו כו' ואם הבן ההוא הולך בדרך הישר והטוב ומעשיו מתוקנים ודאי שהוא מכבד לאביו בזה העולם לנגד בני האדם ומכבד אותו בעוה"ב נגד הקדוש ברוך הוא והקב"ה מרחם על האב ומושיב אותו בכסא הכבוד עכ"ל הזוה"ק. והנה אם יפה כח הבן לעשות לאביו את כל הכבוד הזה ולהכניסו לגן עדן ק"ו שיפה כוחו לגרום לאביו שלא יהיה נידון בגיהנם וביסורין. ומה שכתב בספר חסידים שאין התפלה והצדקה מועלת כשאדם עושה בשביל אדם רשע י"ל שלא אמרו כן אלא לגבי איש נכרי אשר לא מזרעו הוא אבל בנו הוא כרעא דאבוה בודאי יועיל עכ"ל ויצייר האדם בנפשו אלו היה הוא בעצמו ח"ו מושלך באש או בשאר יסורים קשים כמה היה חפצו ותשוקתו שבניו יכנסו בעובי הקורה בעבורו באיזה עצה שיוכלו להצילו מזה העונש הנורא כזה וכזה יראה הוא בעצמו לעשות עבור נשמת אביו ואמו שעמלו בכל כוחותיהם עליו עד שעשוהו לאיש להצילם בכח מעשיו הטובים מעונש עונותיהם המר כי בודאי אדם אין צדיק בארץ וגו' ובפרט בתוך שבעה ושלשים שאז כח הדין מתוח יותר כידוע יראה להרבותו עבורם תורה וצדקה וחסד כפי כחו שבזה יצילם מדינה של גיהנם ויביאם לחיי עוה"ב כ"ז יתן החי אל לבו ובמדה שאדם מודד בה ימדדו לו כ"ז התבוננתי מדבריו הקדושים. והנה באמת ע"י כל מצוה שהבן עושה מועיל להנפטר כמו שהובא שם בספר יש נוחלין בשם הראשונים וכ"ש במצוה זו של חסד שנתעורר למעלה עי"ז מדת החסד כמו שכתבנו בפרקים הראשונים בשם חז"ל כמה יועיל זה למעלה לנפש הנפטר שיתנהג הש"י עמו בכל עניניו ג"כ במדת החסד גם שעי"ז נזכר שם של אבותיו לעיני הכל לטובה שאומרים אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל וממילא נתעורר עליהם זכות ורחמים ג"כ למעלה. וע"ש עוד בדברי בעל השל"ה שהביא כמה מאמרי חז"ל ומסיים שם דהעושה צדקה בשביל נפש המת (אפילו אם איננו קרובו רק שאיננו רשע וכ"ש כשהוא בנו ובתו או אחיו ואחותו) בודאי הוא עושה הצלה גדולה ונחת רוח לנשמתו עי"ש ועיקר הענין הובא ג"כ ביו"ד סוף סי' רמ"ט עי"ש. ע"כ כשאירע ח"ו לאחד שמת לו אחד מיוצאי יריכו בימי עלומיו ולא הניח לו שם ושארית בארץ מהראוי שיעשה לו יד ושם לזכר נשמתו במצוה הקבועה לדורות וכנ"ל אם יש בכוחו ואז לזכר עולם יהיה צדיק ואפילו אם אין בכוחו לזה עכ"פ יתנדב עבורו איזה ספר הצריך לרבים ללמוד בו ויכתוב עליו את שמו ובכל עת שילמדו בו יהיה לנ"ר לנשמת הנפטר וכן ראיתי רבים נוהגין. יתן הש"י שיקוים בימינו מקרא שכתוב ובלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'".