הבן שלי הגיע לגיל מצוות, לומד בישיבה "פרחי אהרון" בקריית שמואל, אך זקוק לגיור.
שאלתי: האם מותר לי להניח לו תפילין הכנה ראויה לקראת הגיור וגם כהרגל לחיים?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
הבן שלי הגיע לגיל מצוות, לומד בישיבה "פרחי אהרון" בקריית שמואל, אך זקוק לגיור.
שאלתי: האם מותר לי להניח לו תפילין הכנה ראויה לקראת הגיור וגם כהרגל לחיים?
[1] רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"י: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה".
[2] רדב"ז על הרמב"ם שם: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן". וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ז. שו"ת עטרת פז ח"ב עמ' לד-מח. שו"ת וישמע משה פריד עמ' יד בשם הרב אלישיב.
[3] על פי שיחות קודש תשל"ד ח"ב י"א ניסן אות ה עמ' 19, ולקוטי שיחות חי"ז ערב פסח עמ' 70 אות ו: "אף על פי שעכו"ם שלמד תורה חייב היפך החיים, אם יודעים שהוא עומד להתגייר, לא רק שמותר לו ללמוד תורה, אלא הוא חייב ללמוד תורה, כדי שיידע כיצד להתנהג ברגע שהתגייר". "שחייבים לומר בכלל, שקטן (ועל דרך זה ויתרה מזה מי שמתכונן להתגייר) מחויב ללמוד את הלכות המצוות (תפלין, קריאת שמע וכיוצא בזה, שיהיה חייב לקיימן תיכף כשיהיה גדול) עוד קודם שנעשה גדול, כי אם יניח זאת עד שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד, הרי אז לא יידע כיצד לקיימן". ואם כך הדין לגבי לימוד תורה שאיסורו לגוי מן הדין וחייב מיתה על כך – דמכל מקום אם הדבר נדרש לו צורך קיום המצוות כדבעי לאחר הגיור הרי זה מותר וחובה, על אחת כמה וכמה שכן הוא לגבי הנחת תפילין − שמן הדין מותרת לכל גוי ורק 'מחמירים' למנוע אותה ממנו – הנה אם מדובר בגוי הנמצא בתהליך גיור והנחתם תועיל לו לקיום הנחתם כדבעי לאחר הגיור – בודאי שהדבר מותר לכתחילה ואף נצרך.
פה ניתן להקדיש.
תוכן