[1] ראה 'פתח דבר' ל'מורה שיעור בלימודי יום יום השווים לכל נפש' הנדפס בסיום ספר התניא: "בשמחת תורה לומדים פרשת ברכה החל מהפרשה של אותו היום מהשבוע עד סיום הסדרה עם פירש"י".
[2] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפה ס"ה: "חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור שלא יקרא בשבוע זה פרשת שבוע אחר אבל מיום ראשון ואילך נקרא עם הצבור שכבר התחילו הצבור פרשה זו בשבת במנחה". וראה שו"ת בצל החכמה ח"א סי' ט.
[3] 'פתח דבר' הנ"ל: "באסרו חג דסוכות לומדים מהתחלת הסדרה בראשית עד אחר פרשת היום שעומדים בו עם פירש"י".
[4] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפה ס"ו: "יש נוהגין מטעם הידוע להם לגמור כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ערב שבת אחר חצות". וראה היום יום ד טבת שכך נהגו רבותינו נשיאי חב"ד.
[5] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפה ס"ה: "ויש אומרים שבדיעבד יכול להשלימה עד סוף יום ג' בשבת כמו שיתבאר לענין הבדלה בסימן רצ"ט ויש אומרים שבדיעבד יכול ג"כ להשלימה עד שמחת תורה שאז משלימין כל הצבור את כל התורה וטוב לחוש לדבריהם שמי שעבר ולא השלים בזמנה ישלים עד סוף יום ג' ואם לא השלים יש לו להשלים עד שמחת תורה שנים מקרא ואחד תרגום ולא כאותן שאומרים מקרא לבד".
[6] ראה שו"ע או"ח סי' קלה ס"ב ברמ"א: "אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע)". ובמשנה ברורה שם ס"ק ח: "קורין אותה פרשה, והיינו שיקראו כסדר הכתובות בתורה מתחלה של שבת העבר ואח"כ של שבת זו [שם באור זרוע]".
וראה שלחן מנחם ח"א עמ' רפח, מאגרות קודש חי"ג עמ' שלא: "סדר השלמת שיעורי חת"ת, פשיטא אשר השיעור דאתמול קודם, שהרי נכון לקיימם על הסדר ולא ללמוד פרק ב קודם פרק א".
ועיין עוד שו"ת בצל החכמה ח"א סי' ט.