אדם שגר בחוץ לארץ ובימים אלו מגיע לארץ ישראל ומפספס פרשה, מתי אומר חת"ת ושנים מקרא של פרשה זו?
לימוד תורה לגויים ולמתגיירים
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
חסידים ואנשי מעשה נוהגים לטבול במקוה בשבת בבוקר קודם התפילה, האם מותר הדבר אף במקוה חמה או שמא יש לטבול דוקא במקוה צוננת או פושרת
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
אדם שגר בחוץ לארץ ובימים אלו מגיע לארץ ישראל ומפספס פרשה, מתי אומר חת"ת ושנים מקרא של פרשה זו?
[1] ראה 'פתח דבר' ל'מורה שיעור בלימודי יום יום השווים לכל נפש' הנדפס בסיום ספר התניא: "בשמחת תורה לומדים פרשת ברכה החל מהפרשה של אותו היום מהשבוע עד סיום הסדרה עם פירש"י".
[2] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפה ס"ה: "חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור שלא יקרא בשבוע זה פרשת שבוע אחר אבל מיום ראשון ואילך נקרא עם הצבור שכבר התחילו הצבור פרשה זו בשבת במנחה". וראה שו"ת בצל החכמה ח"א סי' ט.
[3] 'פתח דבר' הנ"ל: "באסרו חג דסוכות לומדים מהתחלת הסדרה בראשית עד אחר פרשת היום שעומדים בו עם פירש"י".
[4] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפה ס"ו: "יש נוהגין מטעם הידוע להם לגמור כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ערב שבת אחר חצות". וראה היום יום ד טבת שכך נהגו רבותינו נשיאי חב"ד.
[5] ראה שו"ע אדה"ז סי' רפה ס"ה: "ויש אומרים שבדיעבד יכול להשלימה עד סוף יום ג' בשבת כמו שיתבאר לענין הבדלה בסימן רצ"ט ויש אומרים שבדיעבד יכול ג"כ להשלימה עד שמחת תורה שאז משלימין כל הצבור את כל התורה וטוב לחוש לדבריהם שמי שעבר ולא השלים בזמנה ישלים עד סוף יום ג' ואם לא השלים יש לו להשלים עד שמחת תורה שנים מקרא ואחד תרגום ולא כאותן שאומרים מקרא לבד".
[6] ראה שו"ע או"ח סי' קלה ס"ב ברמ"א: "אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע)". ובמשנה ברורה שם ס"ק ח: "קורין אותה פרשה, והיינו שיקראו כסדר הכתובות בתורה מתחלה של שבת העבר ואח"כ של שבת זו [שם באור זרוע]".
וראה שלחן מנחם ח"א עמ' רפח, מאגרות קודש חי"ג עמ' שלא: "סדר השלמת שיעורי חת"ת, פשיטא אשר השיעור דאתמול קודם, שהרי נכון לקיימם על הסדר ולא ללמוד פרק ב קודם פרק א".
ועיין עוד שו"ת בצל החכמה ח"א סי' ט.
פה ניתן להקדיש.
תוכן