א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בשנים האחרונות יצא מוצר חדש שמחליף את סוגי השיש שבמטבח, זה לא שיש ולא אבן קיסר והוא נקרא למינם. השאלה היא איך מכשירים את זה לפסח?
[1] ראה שוע"ר סי' תנא סס"ט: "כלי חרס המצופים מתוכם בהיתוך זכוכית שקורין (גיגלייזר"ט) אין דינם ככלי זכוכית שיש מכשירין אותם בלא הגעלה לפי שאינם בולעים כלום אלא הרי הם ככלי חרס שאפילו הגעלה אינה מועלת להם אם נשתמש בהן חמץ בחמין דכיון שהזכוכית הוא מחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן הרי הוא בולע כמוהו".
[2] ראה שוע"ר סי' תנא ס"ו: "כלי חרס אין לו תקנה על ידי הגעלה". וראה שם סי"ב וסכ"ה שכלי חרס היינו כלי ש"נצרפו בכבשן". (לאפוקי "נתייבשו בחמה" שדינם ככלי אדמה. ובזה שונה ה'למינם' מ'שיש קיסר' המתייבש מאליו ללא חום תנור ולכן מועילה לו הגעלה – ראה קובץ פעמי יעקב נב עמ' נב).
יש לציין שגם אם האבקות שמהם מיוצר הלמינם אינם חול טבעי אלא שחיקת אבנים, מכל מקום דינו ככלי חרס. ראה דרכי תשובה סי' קכא ס"ק כה: "דגם הכלים הנעשים מאבן הנכתש לעפר ונתגבל עד שנעשה טיט ועשו ממנו כלי כו' כל שלאחר הגובל נצרף בכבשן הרי זה כלי חרס".
[3] למניעת פליטה ובליעה מדין כבוש כמבושל באם ישהו שם הנוזלים כ"ד שעות. ראה שוע"ר סי' תנא ס"ס.
[4] ראה פרי מגדים יו"ד סי' קה שפ"ד ס"ק כב שאף ש"אין כלי אוסר כלי בלי רוטב" (ש"ך שם) מכל מקום "לכתחילה אין לעשות כן ליגע ב' קדירות חמות".
