אני נוהג לאכול שחיטת ליובאוויטש, מה הדין אם אני מתארח אצל חברים שאינם נוהגים לאכול ליובאוויטש אך הם קונים עבורי ליובאוויטש, האם יש עדיין בעיה מצד הכלים? האם יש הבדל אם מבשלים אצלם גם בשר מהדרין וגם כשרות רגילה?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
אני נוהג לאכול שחיטת ליובאוויטש, מה הדין אם אני מתארח אצל חברים שאינם נוהגים לאכול ליובאוויטש אך הם קונים עבורי ליובאוויטש, האם יש עדיין בעיה מצד הכלים? האם יש הבדל אם מבשלים אצלם גם בשר מהדרין וגם כשרות רגילה?
כשרוצים לבשל אוכל בכלים שיש חשש שבישלו בהם בעבר דברים אסורים, יש להכשיר את הכלים תחילה. אך כשרוצים לבשל אוכל מכשרות מהודרת בכלים שבישלו בהם בעבר מאכלים מכשרות רגילה (כגון כשרות הנוהגת לפי עיקר הדין ואינה מקפידה על חומרות שאנו מקפידים עליהם), ואפילו בישלו בהם בעבר מאכלים מכשרות הנוהגת לפי פסקי הלכה המנוגדים לפסקי ההלכה שאנו נוהגים בהם (כגון הבדלים שבין פוסקי ספרד לפוסקי אשכנז), על פי דין הכלים אינם צריכים הכשרה[1].
[1] שו"ע יו"ד סי' סד ס"ד ברמ"א: "בני ריינוס שנוהגין במקצתו היתר כו' ובכל מקום שנוהגין בו איסור דינו כשאר חלב כו' אבל אין אוסרין כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר".
וראה ש"ך שם סי' קיט סק"כ: "יכול האוסר לבשל לכתחילה בכליו של המתיר שאינן בני יומן או בכלים סתם דקיימא לן נמי שהן אינן בני יומן".
ובאגרות קודש אדמו"ר הזקן מהדו"ח אגרת צה: "השחיטה בסכינים מלוטשים היא מצוה רבה ועצומה אשר החזיקו בה רבותינו קדושי עליון נ"ע וממש כו' נתנו נפשם עליה כו', אך אם לפעמים מסובים בסעודת מצוה עם אנשי עירם, חלילה לפרוש מהם להחזיקם כאוכלי נבלות חס ושלום הס מלהזכיר, ומעודי לא נזהרתי מהכלים אף מבני יומן".
וראה עוד: ארץ חיים לרבי חיים סתהון יו"ד סי' קיט ס"ז; ספר 'כשרות – במה לבירור ועיון בנושא הכשרות' עמ' 153 ואילך.
פה ניתן להקדיש.
תוכן