מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
האם יש דרך מהודרת להכשיר כיריים לפסח? אשתי נכחה בשיעור של רב והבינה שאפשר לנקות היטב את הכריים והחצובות, ואז לכסות את הכריים בנייר כסף וללבן את החצובות – באש של הכיריים. האם אשתי הבינה נכון?
באופן כללי, יש מקום להדר לא להכשיר כלים של חמץ עבור פסח אלא לייחד כלים לפסח[1].
אולם במקום צורך, כגון כשיש קושי כלכלי לקנות כלים מיוחדים לפסח, או מכל סיבה אחרת, ניתן להכשיר כלים כדי להשתמש בהם בפסח.
כשרוצים להכשיר כיריים, יש לנקות תחילה ביסודיות את החצובות והמבערים והמשטח שביניהם עד שלא יישאר עליהם שום שומן או לכלוך אחר, אח"כ פורסים מעל המבערים והחצובות משטח גדול של נייר כסף עבה וכדומה, ומפעילים את כל המבערים על האש הגבוהה ביותר למשך 10-15 דקות[2]. בנוסף לכך, ראוי לצפות בנייר כסף את המשטח שבין המבערים, וכן את החצובות עצמן לעטוף בנייר כסף[3].
[1] ראה שוע"ר סי' תנא סי"ד: "מצוה מן המובחר לכל מי שאפשר לו שיקנה לו סכינים חדשים לפסח". ושם סי' תנב ס"ל: "ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה ואין הכל בקיאין בהם לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את הכלים ולא כמו שנוהגין עכשיו". וכתב בספר תבואות שמש סי' ד אות ו: "יש מקום למהדר לומר שחושש מפני חסרון בקיאות בהכשר הגעלה להכשיר בכל דקדוקי זהירות הגעלה".
[2] ראה שוע"ר סי' תנא סכ"ד שחצובות צריכים ליבון: "חצובה (שקורין דרייפוס) והוא כלי שיש לו ג' רגלים ומעמידין עליה קדירה או מחבת בתנור על האור כל השנה אם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ על ידי האור שלא על ידי משקה".
[3] ראה קיצור שו"ע עם דרכי הלכה של הרב מרדכי אליהו סי' קטז ס"ק ב. וכן כתב בספר אבני שיש חקת המועדים עמ' רא בשם הרח"פ שיינברג.
