מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
בסימן תר"ז סעיף ז' מביא אדמו"ר הזקן שתי דעות בקשר למקום ההכאה באמירת אשמנו, או על החזה או על הלב, ואינו מכריע. בהיום יום כ' תשרי מובא שבעת הנענועים צריך להגיע עד החזה מקום שמכים באמירת אשמנו. ואני שואל לפי זה, מהו המקום שמתכוון בהיום יום? האם מישהו בחן בדיון היכן נראה שהרבי מכה?
אכן, למרות שבשולחן ערוך רבינו הזקן (שם) מובאות שתי דיעות היכן מכים באמירת הווידוי – "על הלב כו', ויש נוהגים להכות על החזה" – בכמה מקורות מדברי רבותינו נשיאינו משמע ברור שההוראה לרבים למעשה היא להכות על החזה[1] (מעט למעלה מן הלב[2]). [לענין כיצד בדיוק נהג הרבי עצמו בענין זה, על פי סרטי הוידיאו קשה להכריע ברור].
[1] היום יום כ' תשרי: "בעת הנענועים צריך להגיע עד החזה מקום שמכים באמירת אשמנו". לקוטי שיחות ח"ב בהוספות, יו"ד שבט אות כט: "הרבי [=הריי"צ] אמר שבתפילות בהן אין אומרים תחנון – אין מכים על החזה באמירת 'סלח לנו'". אגרות קודש חכ"א אגרת ז'תתטז עמ' עט: "לסלח לנו כו' אין מכים על החזה בכל תפילה שאין אומרים תחנון אחריה". ספר המנהגים חב"ד עמ' 65: "מכים על החזה בברכת סלח".
[2] ראה שער הכונות ענין נפילת אפים דרוש ב': "בעת ברכת שים שלום ירדה טפת החסדים מן המוח עד החזה ועדיין לא נתגלו, ואחר כך על ידי הוידוי יורדין החסדים עד הלב במקום הגלוי".
