כאשר אדם אוכל בשולחן עם אשתו נידה, ויש אנשים אחרים בשולחן, האם גם אז צריך לשים היכר ביניהם?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כאשר אדם אוכל בשולחן עם אשתו נידה, ויש אנשים אחרים בשולחן, האם גם אז צריך לשים היכר ביניהם?
1. באופן עקרוני, ההלכה שבזמן הרחקות צריכים האיש והאישה לעשות 'היכר' כדי לאכול על שולחן אחד – תקפה גם אם עוד אנשים אוכלים איתם באותו שולחן[1].
2. אמנם במקום צורך גדול, כגון שעשיית ההיכר כרוכה בבושה או בקושי טכני, אפשר להקל בזה בהתקיים התנאים דלהלן: א. שהאיש והאישה לא ישבו בסמוך זה לזו אלא מישהו אחר יישב ביניהם. ב. שאותו אחד שיושב ביניהם יהיה אדם גדול ולא ילד או ילדה. ג. בנוסף לכך שהאיש והאישה יישבו במרחק כזה שלא יוכלו להושיט יד זה לצלחת רעהו. ד. בנוסף לכך אם לאישה יש מקום קבוע שתשנה את מקומה[2].
פה ניתן להקדיש.
תוכן