הזמנה לבית חב"ד בשבת

[1] ראה שוע"ר סי' שמז ס"ב-ג שאיסור "לפני עיור" מדאורייתא היינו דוקא כשהעובר אינו יכול לעשות העבירה בלעדיך. אבל כאן יכולים לנסוע גם ללא הודעת המזמינים.

וראה עוד שם ס"ד שגם איסור "מסייע" מדרבנן היינו דוקא אם ברור לנו שיעבור עבירה. אבל כאן שמפרסמים שאפשר ללון בבית חב"ד "יש לתלות" שלא יבואו אלא אלו שיסכימו לכך והשאר לא יבואו כלל (וראה ירושלמי גיטין פ"ה ה"י וחידושי הרשב"א והריטב"א לגיטין סא, א וחידושי הרמב"ן לעבודה זרה טו, ב ש"יש לתלות" היינו אפילו תלייה רחוקה כגון "נפה לספור בה מעות" בשביעית).

[2] ראה אגרות קודש חי"ד עמ' צה: "בשאלתו איך לתקן את מה שקרה בשמחת תורה, אשר בין הבאים להשתתף בהקפות דישיבת אהלי יוסף יצחק היו אחדים שבאו במכונות כו', התיקון בזה פשוט, ולפלא שגם בשנה זו לא עשו זה, והוא שאיזה ימים לפני מועד כהנ"ל ידפיסו מודעה בעיתונים (ומה טוב ביחד עם ההודעה על דבר זמני ההקפות וכיו"ב), אשר בוודאי פשוט וידוע איסור נסיעה במכונה בשבת ויו"ט, והסתירה שמיניה וביה להשתתף בעניין תורני באופן היפך התורה".

[3] וראה המסופר בגליון 'בתוקף ובנועם' יו"ד שבט תשע"ב עמ' 36: "סיפר הרה"ח ר' יואל כהן, בתקופת נשיאותו של הרבי הריי"צ חי באיזור ברוקלין יהודי שאינו שומר תורה ומצוות. אותו יהודי אהב אהבה עזה את הרבי הריי"צ נ"ע, ולכן, מידי שבת בשבתו, היה נכנס לרכב, מחנה אותו רחוב או שניים מ-770, ומגיע להתוועדות עם הרבי... לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ המשיך אותו יהודי במנהגו במשך תקופה. עד שביום טוב שני של סוכות, או בשבת חול המועד סוכות באחת השנים הראשונות, פנה אליו הרבי במהלך התוועדות שהייתה בסוכה, ודיבר איתו ברגש אודות הענין של שמירת שבת. אותו יהודי התלהב והתרגש מדבריו של הרבי, ובעיצומם של הדברים הניח את מפתחות הרכב ליד הרבי, ואמר בהתרגשות: 'רבי! הנה המפתחות שלי, קח את הכל!'... הרבי אמר כי הוא מקבל את הבעלות שניתנה לו, והוא מחזיר את המפתחות לאותו יהודי על מנת שהרכב יעמוד לרשות אותו יהודי בכל ימות השבוע, אולם בשבת אינו רוצה שישתמשו ברכב שבבעלותו".