גברים שנמצאים בבית מלון בשבת בלי נשותיהם, האם חייבים להדליק נרות שבת או שיוצאים ידי חובה בהדלקת נרות נשותיהם בביתם?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
גברים שנמצאים בבית מלון בשבת בלי נשותיהם, האם חייבים להדליק נרות שבת או שיוצאים ידי חובה בהדלקת נרות נשותיהם בביתם?
כיון שנשותיהם מדליקות נרות שבת בבתיהם משלהם, יוצאים הגברים ידי חובת הדלקת נר שבת בהדלקת נשותיהם[1]. עם זאת, עליהם לוודא שיהיה אור חשמל דולק בחדריהם במלון בליל שבת משום שלום בית שלא יכשלו בעץ ובאבן[2], ומי שאור החשמל אינו דולק בלילה בחדרו ידליק שם נר שבת בברכה[3], וכן עליהם לוודא שיהיה נר דולק במקום שאוכלים בו סעודת ליל שבת[4], ואם אין אף איש או אישה אחרים שכבר מדליקים שם – על אחד מהגברים הנ"ל להדליק שם נר בברכה[5].
[1] שוע"ר סי' רסג ס"ט: "כשאינו אצל אשתו אינו נפטר בברכת אשתו כשיש לו חדר מיוחד שם במקום שמתארח. ואם אין לו חדר מיוחד שם (ואפילו אם יש לו אלא שבעל הבית משתמש שם ג"כ וצריך הבעל הבית להדליק שם נר שלו) אין האורח צריך להדליק שם כלל כיון שיש לו שלום בית במקום שהוא שם וגם מצות הדלקת נר שבת הוא מקיים במה שמדליקים נר שבת בביתו (משלו)".
[2] שם ס"א: "תיקנו חכמים שיהיה לכל אדם נר דולק בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם בשבת משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן". ומדבריו הנ"ל ס"ט – "ואם אין לו חדר מיוחד שם (ואפילו אם יש לו אלא שבעל הבית משתמש שם ג"כ וצריך הבעל הבית להדליק שם נר שלו) אין האורח צריך להדליק שם כלל כיון שיש לו שלום בית במקום שהוא שם וגם מצות הדלקת נר שבת הוא מקיים במה שמדליקים נר שבת בביתו (משלו)" – מבואר שמי שאשתו מדלקת בביתו משלו אינו צריך להשתתף עם בעל הבית בפרוטות בנר של שלום בית שמדליק בעל הבית בחדר בו מתארח, כיון שידי חובת נר שבת יוצא בהדלקת אשתו ומעתה אין עליו אלא חובה למנוע החשש דהיפך שלום בית וכיון שחשש זה נמנע בדרך אחרת אינו צריך להדליק שם נר שבת בעצמו ואף לא להשתתף בפריטי. וכמבואר בהמשך הסעיף שם שרק "אם אין לו מי שידליק בביתו כו' צריך הוא לקיים מצות הדלקת נר שבת במקום שהוא ע"י שיתן פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בנר". אבל כאשר מדליקים בביתו משלו אין צורך להשתתף עם נר בעל הבית שמדליק בחדרו. אם כן הוא הדין אם כבר דולק בחדרו אור החשמל, אינו צריך להדליק שם נר שבת, כיון ששלום בית כבר יש לו שם וידי חובת נר שבת יוצא בהדלקת אשתו שמדליקה בביתו משלו.
[3] קצות השלחן סי' עד ס"ט: "ומי שהוא נשוא ואינו אצל אשתו צריך להדליק גם כן במקום שמתארח שם אם יש לו חדר מיוחד [ולברך]". ועל פי המבואר בהערה הקודמת זהו דווקא אם אין שם אור בלאו הכי ויש חשש להיפך שלום בית, אבל אם כבר יש שם אור אינו צריך להדליק ואם מדליק אינו רשאי לברך.
[4] שוע"ר שם ס"א: "וחייב כל אדם כשאוכל סעודת הלילה לאכלה אצל אור הנר שזה בכלל עונג שבת הוא ועיקר מצות הדלקת נרות הוא נר זה שאוכל אצלו".
[5] קצות השלחן שם בדי השלחן ס"ק כב: "מי שאשתו מדלקת בביתו בברכה, והוא ביריד עם עוד איזה בעלי בית, לא נהגו בזה למשכוני נפשין לטעם הוספת אורה ושמחה, וחששו להיש אומרים שלא יברך רק אחד".