הדלקת נרות חנוכה במניין המתקיים ברחוב

יסוד ושורש המנהג להדליק נרות חנוכה בברכה גם בבית הכנסת, הוא משום "פרסומי ניסא"[1].

וגם לשיטות שעל מנהג אין מברכים, כאן מודים שצריך לברך על נרות בית הכנסת אף שאינן אלא מנהג, משום שהברכה עצמה היא חלק מפרסום הנס[2].

והנה יש שכתבו שטעם ההדלקה בבית הכנסת הוא גם משום זכר למקדש, שהרי בתי כנסיות הם מקדש מעט[3]. אבל אחרים כתבו שהטעם הוא רק משום פרסום הנס במקום שנמצאים רבים, ולא מסיבה נוספת[4]. מדברי השו"ע[5] עולה שנקט כדעה השניה, שהרי סתם וכתב שהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת היא "משום פרסומי ניסא" ולא הזכיר טעם אחר.

וכך עולה גם מדברי הלבוש[6] שכתב "נוהגין להדליק גם בבית הכנסת שזה פרסום שלנו באסיפת צבור". מלשונו משמע ברור שאסיפת הציבור כשלעצמה היא הסיבה, ולא בית הכנסת הוא הסיבה.

על יסוד זה נהגו חסידים ואנשי מעשה להדליק נרות חנוכה בברכה במקומות ציבוריים בהם מתאספים הרבה אנשים אף ברחובה של עיר, כי דין מקומות אלו כדין בית הכנסת לענין פרסום הנס[7].

על פי הנ"ל מובן שאפשר וצריך להדליק נרות חנוכה בברכה גם במניינים המתקיימים מחוץ לבית הכנסת תחת כיפת השמים[8].