מי ששוקל הרבה מאוד, האם אפשר להקל בתנוחות בשעת המצוה? א"כ, איזה תנוחות עדיפות?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מי ששוקל הרבה מאוד, האם אפשר להקל בתנוחות בשעת המצוה? א"כ, איזה תנוחות עדיפות?
[1] בהיא מלמעלה – בהסכמתה כמובן. וכדברי הרא"ש בנדרים כ, א שטעם האיסור מפני "שמטריח אותה על ארכובותיה". וגם להטעם ד"דרך עזות" (מסכת כלה רבתי פ"א הכ"ג, שו"ע או"ח סי' רמ ס"ה), זהו דוקא כשהיא חפצה דוקא בכך כדי להראות "כאילו היא הפועלת" (מאמר מרדכי שם ס"ק ז), משא"כ כאשר הדרך הרגילה כרוכה בצער ועושים כן רק מחמת כורח.
[2] מסכת כלה רבתי פ"א הי"ג: "וכולהו הני דאיעברה בהאי ביאה".
[3] ראה מסכת כלה רבתי (בדפוס ירושלים תער"ב סוף פ"א) "שמא יצא הולד הפכפכן".
[4] משמעות מאמר מרדכי סי' רמ ס"ק ז. עיי"ש.