דעת הצמח צדק בפאה נכרית

דברי הצמח צדק בנושא פאה נכרית מופיעים בחידושיו על הש"ס סוף פ"ג דברכות. שם הוא כותב: "דבפאה נכרית גם בחול אינו מותר רק בחצר" והיינו ולא ברשות הרבים.

אלא שדבריו אלו נכתבו בספר חידושיו על הש"ס ולא באחד מספרי ה'פסקים' או ה'שאלות ותשובות' שלו, ותמוה ללמוד הלכה למעשה מתוך דברים שכותב מחבר תוך כדי עיון ופלפול בדברי הש"ס, ולהקשות מכך על דבר שנפסק בשולחן ערוך של סבו בעל התניא להיתר (או"ח סי' עה ס"ד): "ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע שהוא אסור מן התורה" (ומדבריו בהלכות שבת סי' שג סט"ז עולה שאפילו ברשות הרבים הדבר מותר בחול [משא"כ בשבת בימיהם שהיו לובשים אותם בדרך עראי]).

ועוד, שהצמח צדק בדבריו שם רק הביא 'קצת ראיה' לדעת האוסרים, אך לא החליט בפסק לאסור. וידוע הכלל בכללי הפסיקה (חכם צבי סי' קנ הו"ד ביד מלאכי כללי שאר פוסקים אות ג) ש"אין להוציא דין חדש מדברי איזה מפרש או פוסק אם לא שהוא מוכרח בהכרח גמור כו' והוא כלל גדול בתורה". בנדון דידן, כאשר גדול בתורה בספר חידושים שאינו ספר הלכה למעשה מביא רק קצת ראיה לדעה מסוימת, האם 'הכרח גמור' יש כאן שהוא פוסק כמותה למעשה?

ועוד והוא העיקר, דברי הצמח צדק שם בחידושיו דנים במה שכתב מהר"מ אלשק"ר (סי' לה) להתיר לגלות שער שמחוץ לצמתן, ודוחה דבריו שם מכל וכל, ולאחר מכן מביא את דעת השלטי גיבורים שמתיר את הפאה, וכותב שאפילו לדבריו אין להתיר בשער הצדעין בחוץ, ועל זה ממשיך "וקצת ראיה דבפאה נכרית לא שרי רק בחצר, מדאמרינן (בשבת סד ב) 'הכל ככבול', ואמאי עזיב פאה נכרית? אלא דבפאה נכרית גם בחול אינו מותר רק בחצר", ע"כ. ושם מפרש רש"י: "פאה נכרית – קליעת שער תלושה וצוברתה על שערה עם קליעתה שתיראה בעלת שיער". הרי מפורש ששם מדובר על תוספת לשערה כלומר על פאה שהשיער שלה נראה ממנה וממילא על ידי זה שמוסיפין פאה נראית כבעלת שער, ועל זה הביא את הראיה לאסור, ולא דיבר כלל מעניין פאה נכרית המכסה את הראש כולו (וע"ע בתשובות הצמח צדק אבן העזר סי' קלט ובשער המילואים שלו סי' מה שיצא נגד שיטת המהר"מ אלשקר בלשונות קשים שזה מנהג אותיות גהנום וחס ושלום לעשות כן).

[על פי כל זה, תמיהה על שו"ת יביע אומר (ח"ה אבן העזר סי' ה סוף אות ה) והליכות עולם (ח"ג פרשת ויקהל אות יג) שהכליל בפשיטות את הצמח צדק בין האוסרים, וכפי הנראה הלך אחרי המילים מבלי שים לב לכללות העניין. ולצערנו פעם אף יצא חוצץ נגד חסידי חב"ד שכביכול עזבו את דברי הצמח צדק ושאין רוח חכמים נוחה מחסידים שכאלה (ראה קונטרס 'בנות מלכים' עמ' 12-13 מהספר מעדני מלך ח"ב). אך כאמור, אין מקום לתוכחה על פי מקור שאין ממנו שום הכרח כפי שנתבאר לעיל.

מ"מ נוספים בסוגיה זו: הקדמת הרב מאזוז לספר עבד לעבדי ה', וכ"ה בספרו קובץ מאמרים עמ' קלו, וראה בספר 'לקט שכחת הפאה' וולפא פ"ח, ובקובץ הערות התמימים תות"ל המרכזית גיליון רמא עמ' 53, גיליון אור תורה גיליון רנו, עמ' תתיח, ספר דבר ה' נסיר עמ' קכב, ספר כבודה בת מלך ווינער עמ' ל].