האם ניתן לערוך דינר לבית חב"ד בישיבה מעורבת מפני שחלק מן המקורבים לא יגיעו אם הישיבה תהיה נפרדת?
דעת הצמח צדק בפאה נכרית
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
האם ניתן לערוך דינר לבית חב"ד בישיבה מעורבת מפני שחלק מן המקורבים לא יגיעו אם הישיבה תהיה נפרדת?
[1] ראה תשובת הגאונים (אוצר הגאונים ח"ו סוכה עמ' 69): "אסורין הן בסעודה בזמן שהן מעורבבין אלו ואלו האנשים והנשים". ובספר הפרדס לרש"י (מהדורת ערנרייך עמ' עב): "אסור להתערב הנשים עם האנשים בין בסעודה בין במחול בין בכל עניין, אלא נשים לבד והאנשים לבד".
בספר בדבר מלך (ח"ב עמ' 127, התפרסם גם בגליון בית משיח מס' 71 עמ' 10) מופיע מענה של הרבי להנהלת מוסד ששאלו האם מותר לערוך דינר "בישיבה מעורבת" כי באופן אחר יימנעו מספר תורמים מלבוא לערב זה, הרבי השיב בזו הלשון: "למה ידחו חס ושלום ודאי דיראת שמים (ודכל הנוכחים שי') – מפני ספק דממון (ודאחדים שי')?!" (וראה אגרות קודש הרבי חי"ט עמ' קצה).
בספר אוצרות החסידים (ארצה"ב, אשכנזי, עמ' 478) מופיע המעשה דלהלן: "הרב [מיכאל] טייטלבוים היה החלוץ שהפריד בין גברים לבין נשים בדינרים לטובת מוסדות אהלי תורה, באמצעות מחיצה – ולא הסתפק בישיבה בטורים נפרדים. נושא הצניעות הינו יקר מאד ללבו של הרבי, כפי שהתבטא בתשובותיו השונות, כך לדוגמה, הרה"ח ר' אברהם הכהן שיחי' פריד התנה את הופעתו בדינר שנתי של ארגון שאינו חב"די בהפרדה מגדרית [באמצעות גדר], וכאשר פנו המארגנים אל הרבי בטענה, כי אדיקותו תגרע ממספר המשתתפים נענו: 'התערובות – איסור ודאי, הגירעון – ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי'. הם צייתו להוראתו הקדושה של הרבי, ומספר המשתתפים בדינר צמח לאין לשיעור, בהתאם לכך, אף הקפדתו של הרב טייטלבוים בנושא הצניעות ביססה את מוסדות אוהלי תורה, ולא להיפך". (וראה עוד שו"ת השלוחים ח"א סי' עב).
[2] ראה לעיל (הערה 2) שהלבוש והדרך פקודיך הקילו לשבת ללא מחיצות על יסוד הסברא "דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים". וראה גם בית מאיר (אה"ע סי' סב ס"ז) שחולק על הב"ח (המובא לעיל הערה 1) שאסר זאת, וכותב: "במקום שאין יחוד ולא פריצות שעליו הזהיר הספר חסידים" – "מה לי חדא אשה ומה לי הרבה". כלומר, לדבריו אין איסור בישיבה נפרדת ללא מחיצה. וכן כתב בספר טהרת המים (מערכת הב' אות יח): "וגם אנו נאמר דבעיר הזאת לא חשו" לדברי הב"ח שאסר. וראה גם שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רפא) שכתב: "בודאי צריך לעמוד על זה לכתחלה". משמע מלשונו שבדיעבד ושעת הדחק יש מקום לסמוך על המקילים.
ואף שכבר הבאנו לעיל (הערה 2) שלדעת הרבי אין לסמוך על המקילים וצריך מחיצה. מכל מקום, מאחר ולא ניתן לומר שהנוהגים להקל בזה אין להם דעה בפוסקים להיתלות בה, על כן בשעת-דחק גדולה כמתואר בפנים יש לעשות שאלת רב האם יש מקום להקל להושיב את המקורבים התורמים באופן זה (ולהעיר ממכתב הרבי בשלחן מנחם ח"ה יו"ד סי' קא עמ' פ, בו התיר בנסיבות מיוחדות לימוד משותף לגברים ונשים בהפרדה ללא מחיצה. עיין שם).
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?